פורום חשמל
- לנושא זה 16 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 11 שנים, 10 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל
בתקנה 6 ג בפרק העמסה והגנה של מוליכים רשום: הוראות תקנה משנה א’ לא יחולו על מוליכים המחברים גנרטור או שנאי ללוח.תקנה א, שולחת אותך לתקנה 7 שמדברת על משך זמן הקצר המרבי והנוסחאות לבדיקת טרמית של כבלים בזמן קצר.
השאלות שלי 1. איך בודקים עמידות טרמית של כבלים מסוג זה בזמן קצר?
2. האם תקנה 5 בפרק זה מתאימה לסוג כזה של כבלים?
3.בשנאים בדרך כלל יש מפסקי זרם באוויר בצד מתח נמוך האם ההתייחסות של מפסקים אלו היא כדין של מפסק זרם אוטומטי?תודה
הגנת המתקן בפני זרם קצר קשורה בהיבטים הבאים:
1. כושר הניתוק של המבטחים – נדרש לבדוק שהמבטחים מסוגלים להפסיק את זרם הקצר המרבי העלול להתרחש במקום התקנתם.
2. הגנה בפני התחממות יתרה של המוליך בזרם קצר. נדרש לבדוק עמידות הבידוד על פי התנאי הנ”ל בזרם קצר מינימלי I^2*t>K^2*S^2.
3. עמידה בהלם חום בזרם קצר נדרש לבדוק שהאינטגרל של I^2*t גדול מ- K^2*S^2.
במפסק אויר מושהה יש לבדוק לפי תנאי 2.הגנת המתקן בפני זרם קצר קשורה בהיבטים הבאים:
1. כושר הניתוק של המבטחים – נדרש לבדוק שהמבטחים מסוגלים להפסיק את זרם הקצר המרבי העלול להתרחש במקום התקנתם.
2. הגנה בפני התחממות יתרה של המוליך בזרם קצר. נדרש לבדוק עמידות הבידוד על פי התנאי הנ”ל בזרם קצר מינימלי I^2*t>K^2*S^2.
3. עמידה בהלם חום בזרם קצר נדרש לבדוק שהאינטגרל של I^2*t גדול מ- K^2*S^2.
במפסק אויר מושהה יש לבדוק לפי תנאי 2.אריאל שלום
השאלה שלי מתייחסת לכבלים המחוברים בצד מתח נמוך של השנאי ומזינים לוח חלוקה.
כאשר בלוח החלוקה ישנו מפסק זרם באוויר ולא חשוב כרגע הערך שלו אני מעוניין לדעת :
1.האם תקנה 5 בפרק העמסה והגנה של מוליכים תופסת לגבי מפסק זרם באוויר והאם אני צריך להתייחס למפסק זה כמפסק זרם אוטומטי דהיינו I2K^2*S^2, לבדיקת עמידות טרמית.אשמח להבהרות
אריאל שלום
השאלה שלי מתייחסת לכבלים המחוברים בצד מתח נמוך של השנאי ומזינים לוח חלוקה.
כאשר בלוח החלוקה ישנו מפסק זרם באוויר ולא חשוב כרגע הערך שלו אני מעוניין לדעת :
1.האם תקנה 5 בפרק העמסה והגנה של מוליכים תופסת לגבי מפסק זרם באוויר והאם אני צריך להתייחס למפסק זה כמפסק זרם אוטומטי דהיינו I2K^2*S^2, לבדיקת עמידות טרמית.אשמח להבהרות
אריאל שלום
אני רושם שוב את השאלה כי נראה לי שמשהו השתבש תוך כדי הרישום
השאלה שלי מתייחסת לכבלים המחוברים בצד מתח נמוך של השנאי ומזינים לוח חלוקה.
כאשר בלוח החלוקה ישנו מפסק זרם באוויר ולא חשוב כרגע הערך שלו אני מעוניין לדעת :
1.האם תקנה 5 בפרק העמסה והגנה של מוליכים תופסת לגבי מפסק זרם באוויר כמפסק אוטומטי כלומר צריך לבחור את המפסק לפי I2<1.1*IZ .
2.בתקנה 6ג באותו פרק רשום שתקנות משנה א לא יחולו על מוליכים המחברים מקור זינה אל הלוח כגון שנאים גנרטורים ושאתה הולך לתקנה א זה מוביל אותך למשך הקצר המירבי המותר וממה שאני מבין שלסוג כזה של מוליכים אין להשתמש בנוסחאות I2K^2*S^2 .אשמח להבהרות ותקן אותי אם אני טועה
אריאל שלום
אני רושם שוב את השאלה כי נראה לי שמשהו השתבש תוך כדי הרישום
השאלה שלי מתייחסת לכבלים המחוברים בצד מתח נמוך של השנאי ומזינים לוח חלוקה.
כאשר בלוח החלוקה ישנו מפסק זרם באוויר ולא חשוב כרגע הערך שלו אני מעוניין לדעת :
1.האם תקנה 5 בפרק העמסה והגנה של מוליכים תופסת לגבי מפסק זרם באוויר כמפסק אוטומטי כלומר צריך לבחור את המפסק לפי I2<1.1*IZ .
2.בתקנה 6ג באותו פרק רשום שתקנות משנה א לא יחולו על מוליכים המחברים מקור זינה אל הלוח כגון שנאים גנרטורים ושאתה הולך לתקנה א זה מוביל אותך למשך הקצר המירבי המותר וממה שאני מבין שלסוג כזה של מוליכים אין להשתמש בנוסחאות I2K^2*S^2 .אשמח להבהרות ותקן אותי אם אני טועה
שלום
1. המוליכים שבין מקור זינה עד למפסק הראשי נחשבים כקטע בלתי מוגן. כך למשל המוליכים בין שנאי ובין המפסק/הנתיכים הראשיים וכך גם בגנרטור כשלא מותקן עליו מפסק אוטומטי ראשי מתאים.
2. במקורות מתח בעלי הספק ניכר משתמשים במוליכים רבים במקביל. במצב זה לעיתים קרובות אין המבטח יכול להפסיק זרם קצר שמתרחש באחד הכבלים. למשל במקרה של שנאי בהספק ניכר. קצר באחד מהכבלים לאדמה לפני המפסק הראשי, אינו מסוגל לפתח מספיק זרם כדי שנתיכי המתח הגבוה יפסיקו את המתקן ויגנו עליו כראוי.
3. מפסק אויר (כאשר המפסק האוטומטי הראשי הוא מסוג מפסק אויר) קיים רק בלוח המוזן. התקנה שציינת חלה על מוליכים המחברים מקור זינה (כגון גנרטור, שנאי, ממיר או מצבר) אל הלוח ובלבד שבלוח מותקן מבטח למוליכים אלה. כלומר מתייחסת לאותם מוליכים בלתי מוגנים. המוליכים אחרי המפסק האוטומטי הראשי חייבים להתאים לתקנה 7. המוליכים חייבים לעמוד בחום שנוצר בעת קצר גם בעת קצר שנפסק לאחר הזמן המרבי המוגדר בהשהית המפסק. אולם קצר במוליכים ההזנה שלפני המפסק הראשי אינו יכול כאמור לגרום להתפתחות זרם קצר מספיק גדול.שלום
1. המוליכים שבין מקור זינה עד למפסק הראשי נחשבים כקטע בלתי מוגן. כך למשל המוליכים בין שנאי ובין המפסק/הנתיכים הראשיים וכך גם בגנרטור כשלא מותקן עליו מפסק אוטומטי ראשי מתאים.
2. במקורות מתח בעלי הספק ניכר משתמשים במוליכים רבים במקביל. במצב זה לעיתים קרובות אין המבטח יכול להפסיק זרם קצר שמתרחש באחד הכבלים. למשל במקרה של שנאי בהספק ניכר. קצר באחד מהכבלים לאדמה לפני המפסק הראשי, אינו מסוגל לפתח מספיק זרם כדי שנתיכי המתח הגבוה יפסיקו את המתקן ויגנו עליו כראוי.
3. מפסק אויר (כאשר המפסק האוטומטי הראשי הוא מסוג מפסק אויר) קיים רק בלוח המוזן. התקנה שציינת חלה על מוליכים המחברים מקור זינה (כגון גנרטור, שנאי, ממיר או מצבר) אל הלוח ובלבד שבלוח מותקן מבטח למוליכים אלה. כלומר מתייחסת לאותם מוליכים בלתי מוגנים. המוליכים אחרי המפסק האוטומטי הראשי חייבים להתאים לתקנה 7. המוליכים חייבים לעמוד בחום שנוצר בעת קצר גם בעת קצר שנפסק לאחר הזמן המרבי המוגדר בהשהית המפסק. אולם קצר במוליכים ההזנה שלפני המפסק הראשי אינו יכול כאמור לגרום להתפתחות זרם קצר מספיק גדול.שלום אריאל
ברשותך לא קיבלתי תשובה לגבי השאלה 1 האם מפסק באוויר דינו כמפסק אוטומטי כלומר צריך לבחור את המפסק לפי I2<1.1*IZ .
ולגבי ההסבר שנתת האם המסקנה שהכבלים מהשנאי עד למפסק הראשי ( הכבלים הלא מוגנים) אי אפשר לבדוק
מבחינת עמידות טרמית ?שלום אריאל
ברשותך לא קיבלתי תשובה לגבי השאלה 1 האם מפסק באוויר דינו כמפסק אוטומטי כלומר צריך לבחור את המפסק לפי I2<1.1*IZ .
ולגבי ההסבר שנתת האם המסקנה שהכבלים מהשנאי עד למפסק הראשי ( הכבלים הלא מוגנים) אי אפשר לבדוק
מבחינת עמידות טרמית ?1. מפסק אויר הוא מפסק אוטומטי לכל דבר ועניין.
2. המקדם שציינת הוא בין I2 ל- Iz עליך לחשב את המקדם הנדרש בין In ל- Iz.
3. מחשבים את המקדם הנדרש מתוך הידיעה כי I2 שווה ל- 1.2In במפסק אוטומטי הניתן לכוונון.
4. אפשר לחשב עמידות תרמית אך מרבית הסיכויים שהכבל לא יעמוד בזרם קצר עד לפעולת נתיכי מתח גבוה, במידה וזה יתרחש.1. מפסק אויר הוא מפסק אוטומטי לכל דבר ועניין.
2. המקדם שציינת הוא בין I2 ל- Iz עליך לחשב את המקדם הנדרש בין In ל- Iz.
3. מחשבים את המקדם הנדרש מתוך הידיעה כי I2 שווה ל- 1.2In במפסק אוטומטי הניתן לכוונון.
4. אפשר לחשב עמידות תרמית אך מרבית הסיכויים שהכבל לא יעמוד בזרם קצר עד לפעולת נתיכי מתח גבוה, במידה וזה יתרחש.אריאל סגל אומר:
הגנת המתקן בפני זרם קצר קשורה בהיבטים הבאים:
1. כושר הניתוק של המבטחים – נדרש לבדוק שהמבטחים מסוגלים להפסיק את זרם הקצר המרבי העלול להתרחש במקום התקנתם.
2. הגנה בפני התחממות יתרה של המוליך בזרם קצר. נדרש לבדוק עמידות הבידוד על פי התנאי הנ”ל בזרם קצר מינימלי I^2*t>K^2*S^2.
3. עמידה בהלם חום בזרם קצר נדרש לבדוק שהאינטגרל של I^2*t גדול מ- K^2*S^2.
במפסק אויר מושהה יש לבדוק לפי תנאי 2.אריאל שלום
1.האם עמידה בהלם החום מבצעים רק כאשר t קטן מ 0.1 שנייה?
2.ממה חוששים שמבצעים בדיקה זו (האם מהתכת המוליך? ואילו בבדיקה הראשונה זה מפגיעה בבידוד?)
3.איזה זרם לוקחים בחישוב והם יש לך דוגמא של חישוב כזהתודה
אריאל סגל אומר:
הגנת המתקן בפני זרם קצר קשורה בהיבטים הבאים:
1. כושר הניתוק של המבטחים – נדרש לבדוק שהמבטחים מסוגלים להפסיק את זרם הקצר המרבי העלול להתרחש במקום התקנתם.
2. הגנה בפני התחממות יתרה של המוליך בזרם קצר. נדרש לבדוק עמידות הבידוד על פי התנאי הנ”ל בזרם קצר מינימלי I^2*t>K^2*S^2.
3. עמידה בהלם חום בזרם קצר נדרש לבדוק שהאינטגרל של I^2*t גדול מ- K^2*S^2.
במפסק אויר מושהה יש לבדוק לפי תנאי 2.אריאל שלום
1.האם עמידה בהלם החום מבצעים רק כאשר t קטן מ 0.1 שנייה?
2.ממה חוששים שמבצעים בדיקה זו (האם מהתכת המוליך? ואילו בבדיקה הראשונה זה מפגיעה בבידוד?)
3.איזה זרם לוקחים בחישוב והם יש לך דוגמא של חישוב כזהתודה
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.