פורום חשמל

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 35 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #76606
    hishaml
    משתתף

    עוד שאלה מוועדת רישוי בודקים
    בדקת LT והתוצאה הייתה 0.3 אום האם הבדיקה הזאת מספיקה או שצריך לעשות עוד בדיקה לוודא שהתוצאה היא אכן 0.3 ולא 20 אום !!!

    #76608
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום.
    אני בכל מקרה מבצע בדיקת עכבת לולאת התקלה בין שלשת המופעים וההארקה וכן בין שלשת המופעים והאפס וכן בין מופע למופע.
    בדרך זו ניתן לקבל בדיקה השוואתית בין קריאות המכשיר, לדעת האם המתקן מאופס וכן מהו זרם הקצר הצפוי לאדמה ביחס לזרם הקצר הצפוי ביחס לאפס (כדי לכוונן את הגנות המפסקים בהתאם) וכן לדעת מהו זרם הקצר המרבי הצפוי במתקן כדי לקבוע את כושר הניתוק של המפסקים.
    כעקרון לא צפויים הבדלים משמעותיים בין מדידות עכבת לולאת תקלה ב-2 מדידות חוזרות, אלא אם כן יש תדרים גבוהים במתקן הנמדד שמשפיעים על ההיגב.

    #82478
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום.
    אני בכל מקרה מבצע בדיקת עכבת לולאת התקלה בין שלשת המופעים וההארקה וכן בין שלשת המופעים והאפס וכן בין מופע למופע.
    בדרך זו ניתן לקבל בדיקה השוואתית בין קריאות המכשיר, לדעת האם המתקן מאופס וכן מהו זרם הקצר הצפוי לאדמה ביחס לזרם הקצר הצפוי ביחס לאפס (כדי לכוונן את הגנות המפסקים בהתאם) וכן לדעת מהו זרם הקצר המרבי הצפוי במתקן כדי לקבוע את כושר הניתוק של המפסקים.
    כעקרון לא צפויים הבדלים משמעותיים בין מדידות עכבת לולאת תקלה ב-2 מדידות חוזרות, אלא אם כן יש תדרים גבוהים במתקן הנמדד שמשפיעים על ההיגב.

    #76609

    שלום
    לדעתי כוונת השואל בוועדה הייתה כי ייתכן וישנו איפוס במקום כלשהוא במתקן
    באמצעות מוליך קטן אשר אינו מתאים לזרם הקצר הצפוי.
    במצב כזה נקבל מדידה של התנגדות לולאת התקלה נמוכה (למשל 0.3 אוהם)
    אך בפועל בעת קצר, המוליך הנ”ל ינתך וערך לולאת התקלה יעלה משמעותית.

    ניתן לאתר זאת ע”י ניתוק שיטתי (אחד, אחד) של מוליכי ההארקה בפס השוואת הפוטנציאלים
    באופן זה נקבל שכאשר ננתק מוליך מסויים, הערך הנמדד יהיה גבוה משמעותית (למשל מספר אוהמים).

    העקרון המנחה בסוגיה זו הינה שמקור ההארקה צריך להיות ידוע ובר קיימא
    וכן שקיים איפוס יחיד במתקן (במידה והוא מאופס).

    בברכה
    איתי

    #82479

    שלום
    לדעתי כוונת השואל בוועדה הייתה כי ייתכן וישנו איפוס במקום כלשהוא במתקן
    באמצעות מוליך קטן אשר אינו מתאים לזרם הקצר הצפוי.
    במצב כזה נקבל מדידה של התנגדות לולאת התקלה נמוכה (למשל 0.3 אוהם)
    אך בפועל בעת קצר, המוליך הנ”ל ינתך וערך לולאת התקלה יעלה משמעותית.

    ניתן לאתר זאת ע”י ניתוק שיטתי (אחד, אחד) של מוליכי ההארקה בפס השוואת הפוטנציאלים
    באופן זה נקבל שכאשר ננתק מוליך מסויים, הערך הנמדד יהיה גבוה משמעותית (למשל מספר אוהמים).

    העקרון המנחה בסוגיה זו הינה שמקור ההארקה צריך להיות ידוע ובר קיימא
    וכן שקיים איפוס יחיד במתקן (במידה והוא מאופס).

    בברכה
    איתי

    #76610

    לומר את האמת יש לי דוגמא שמתאימה בדיוק.
    ביצענו החלפה של לוח ראשי למתקן ישן (מבנה בטון טרומי היושב על מספר יסודות בטון).
    המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS,
    כלומר היה מחובר מוליך הארקה מקו הזינה (מוליך פלדה חשוף, בדומה לכבל גיס).
    ההזנה הינה תת קרקעית ישירות באדמה.

    לאחר החלפת הלוח ביצענו בדיקה של התנגדות לולאת התקלה וקיבלנו ערך של כ-0.3 אוהם.
    פס השוואת הפוטנציאלים היה מחובר לשני פסי השוואה משניים נוספים.

    לאחר בדיקה, מצאנו פלח אשר יצא מאחד היסודות והיה מחובר למוליכי הארקה
    לא היה ברור כיצד הוא מחובר, אם בכלל, לפס השוואת הפוטנציאלים.
    בודדנו את הפלח וביצענו מדידה נפרדת אליו וקיבלנו ערך של כ- 548 אוהם!

    כמו כן כשבודדנו את מוליכי ההארקה של קו הזינה ומדדנו לולאת תקלה עליהם בלבד
    קיבלנו ערך של 17.8 אוהם. לדעתנו מוליכים אלו כנראה נפגעו עקב קורוזיה.

    בנוסף לכך ביצענו מדידה של התנגדות לולאת התקלה בין פאזה לאפס של קו הזינה בלבד
    (כאשר מוליכי האפס של קו הזינה מנותקים מהלוח) וקיבלנו ערך של כ-0.3 אוהם.

    במצב כזה, ברור כי ישנו איפוס כלשהוא במתקן.
    הבודק דרש שנתקין אלקטרודות הארקה מקומיות מסביב למבנה, נגשר בינהן וכן נגשר אותן
    משתי קצוות שונים של המבנה לפס ההשוואה.
    כמו כן הבודק דרש שננתק את גידי ההארקה של קו הזינה ונזהה את מקור האיפוס וננתקו.
    לאחר מכן יש לבצע בדיקה נוספת כאשר המתקן מוזן בשיטת TT ולכייל את המפסק בלוח המזין את המתקן.
    במקרה שלנו, המפסק בלוח המזין היה מפסק אוטומטי בעל הגנות מגנטיות תרמיות, עם ערך מגנטי קבוע, ולכן החלפנו אותו למפסק אלקטרוני.

    בברכה
    איתי

    #82480

    לומר את האמת יש לי דוגמא שמתאימה בדיוק.
    ביצענו החלפה של לוח ראשי למתקן ישן (מבנה בטון טרומי היושב על מספר יסודות בטון).
    המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS,
    כלומר היה מחובר מוליך הארקה מקו הזינה (מוליך פלדה חשוף, בדומה לכבל גיס).
    ההזנה הינה תת קרקעית ישירות באדמה.

    לאחר החלפת הלוח ביצענו בדיקה של התנגדות לולאת התקלה וקיבלנו ערך של כ-0.3 אוהם.
    פס השוואת הפוטנציאלים היה מחובר לשני פסי השוואה משניים נוספים.

    לאחר בדיקה, מצאנו פלח אשר יצא מאחד היסודות והיה מחובר למוליכי הארקה
    לא היה ברור כיצד הוא מחובר, אם בכלל, לפס השוואת הפוטנציאלים.
    בודדנו את הפלח וביצענו מדידה נפרדת אליו וקיבלנו ערך של כ- 548 אוהם!

    כמו כן כשבודדנו את מוליכי ההארקה של קו הזינה ומדדנו לולאת תקלה עליהם בלבד
    קיבלנו ערך של 17.8 אוהם. לדעתנו מוליכים אלו כנראה נפגעו עקב קורוזיה.

    בנוסף לכך ביצענו מדידה של התנגדות לולאת התקלה בין פאזה לאפס של קו הזינה בלבד
    (כאשר מוליכי האפס של קו הזינה מנותקים מהלוח) וקיבלנו ערך של כ-0.3 אוהם.

    במצב כזה, ברור כי ישנו איפוס כלשהוא במתקן.
    הבודק דרש שנתקין אלקטרודות הארקה מקומיות מסביב למבנה, נגשר בינהן וכן נגשר אותן
    משתי קצוות שונים של המבנה לפס ההשוואה.
    כמו כן הבודק דרש שננתק את גידי ההארקה של קו הזינה ונזהה את מקור האיפוס וננתקו.
    לאחר מכן יש לבצע בדיקה נוספת כאשר המתקן מוזן בשיטת TT ולכייל את המפסק בלוח המזין את המתקן.
    במקרה שלנו, המפסק בלוח המזין היה מפסק אוטומטי בעל הגנות מגנטיות תרמיות, עם ערך מגנטי קבוע, ולכן החלפנו אותו למפסק אלקטרוני.

    בברכה
    איתי

    #76612
    elad
    משתתף

    הדו”ג שהבאת ממחישה את דבריו של אריאל שיש לבצע את מכלול הבדיקות ע”מ לקבל תמונה מלאה, ולא להסתפק בבדיקה של LT בין פאזה להארקה בלבד כפי שהרבה בודקים עושים ולדעתי לא עושים נכון!!!
    כפי שכתבת לעיתים ישנם מסלולי “הארקה” נוספים ולא ניתן יהיה לאתר אותם אלמלא מכלול הבדיקות כאמור.
    אלעד

    #82482
    elad
    משתתף

    הדו”ג שהבאת ממחישה את דבריו של אריאל שיש לבצע את מכלול הבדיקות ע”מ לקבל תמונה מלאה, ולא להסתפק בבדיקה של LT בין פאזה להארקה בלבד כפי שהרבה בודקים עושים ולדעתי לא עושים נכון!!!
    כפי שכתבת לעיתים ישנם מסלולי “הארקה” נוספים ולא ניתן יהיה לאתר אותם אלמלא מכלול הבדיקות כאמור.
    אלעד

    #76640
    zeev
    משתתף

    אולי מישהו יכול להסביר איך יתכן הנאמר לעיל:
    “המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS,”
    זאב

    #82510
    zeev
    משתתף

    אולי מישהו יכול להסביר איך יתכן הנאמר לעיל:
    “המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS,”
    זאב

    #76641
    arielsegal
    מנהל בפורום

    הי זאב וחג שמח.
    בקיבוצים רבים מעבירים הזנה של 3 או 5 מוליכים לבתי החברים, למרות שאין למבנים הארקת יסוד.
    ההגנה בפני חשמול נסמכת על מוליך הארקה שמגיע באמצעות פילר משנאי ההזנה.
    במבנה אין הארקת יסוד ואין השוואת פוטנציאלים.Embarassed

    #82511
    arielsegal
    מנהל בפורום

    הי זאב וחג שמח.
    בקיבוצים רבים מעבירים הזנה של 3 או 5 מוליכים לבתי החברים, למרות שאין למבנים הארקת יסוד.
    ההגנה בפני חשמול נסמכת על מוליך הארקה שמגיע באמצעות פילר משנאי ההזנה.
    במבנה אין הארקת יסוד ואין השוואת פוטנציאלים.Embarassed

    #76648

    היי זאב
    במתקן ללא הארקת יסוד, ניתן לבצע השוואת פוטנציאלים וכן מערך אלקטרודות מקומיות המגושרות בינהן,
    על מנת להגיע קרוב ככל הניתן להארקת יסוד.
    אתה מוזמן לעיין בהנחיות ח”ח בנושא:
    http://www.iec.co.il/Electrici…..treset.pdf

    המטרה לדעתי הינה להמנע ממתחי מגע ומתחי צעד.
    איתי

    #82518

    היי זאב
    במתקן ללא הארקת יסוד, ניתן לבצע השוואת פוטנציאלים וכן מערך אלקטרודות מקומיות המגושרות בינהן,
    על מנת להגיע קרוב ככל הניתן להארקת יסוד.
    אתה מוזמן לעיין בהנחיות ח”ח בנושא:
    http://www.iec.co.il/Electrici…..treset.pdf

    המטרה לדעתי הינה להמנע ממתחי מגע ומתחי צעד.
    איתי

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 35 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.