פורום חשמל
- לנושא זה 34 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 11 שנים, 3 חודשים על ידי- zeev.
-
מאתתגובות
-
21 במרץ 2013 בשעה 0:28 #76606hishamlמשתתף
עוד שאלה מוועדת רישוי בודקים
בדקת LT והתוצאה הייתה 0.3 אום האם הבדיקה הזאת מספיקה או שצריך לעשות עוד בדיקה לוודא שהתוצאה היא אכן 0.3 ולא 20 אום !!!21 במרץ 2013 בשעה 8:30 #76608arielsegalמנהל בפורוםשלום.
אני בכל מקרה מבצע בדיקת עכבת לולאת התקלה בין שלשת המופעים וההארקה וכן בין שלשת המופעים והאפס וכן בין מופע למופע.
בדרך זו ניתן לקבל בדיקה השוואתית בין קריאות המכשיר, לדעת האם המתקן מאופס וכן מהו זרם הקצר הצפוי לאדמה ביחס לזרם הקצר הצפוי ביחס לאפס (כדי לכוונן את הגנות המפסקים בהתאם) וכן לדעת מהו זרם הקצר המרבי הצפוי במתקן כדי לקבוע את כושר הניתוק של המפסקים.
כעקרון לא צפויים הבדלים משמעותיים בין מדידות עכבת לולאת תקלה ב-2 מדידות חוזרות, אלא אם כן יש תדרים גבוהים במתקן הנמדד שמשפיעים על ההיגב.21 במרץ 2013 בשעה 8:30 #82478arielsegalמנהל בפורוםשלום.
אני בכל מקרה מבצע בדיקת עכבת לולאת התקלה בין שלשת המופעים וההארקה וכן בין שלשת המופעים והאפס וכן בין מופע למופע.
בדרך זו ניתן לקבל בדיקה השוואתית בין קריאות המכשיר, לדעת האם המתקן מאופס וכן מהו זרם הקצר הצפוי לאדמה ביחס לזרם הקצר הצפוי ביחס לאפס (כדי לכוונן את הגנות המפסקים בהתאם) וכן לדעת מהו זרם הקצר המרבי הצפוי במתקן כדי לקבוע את כושר הניתוק של המפסקים.
כעקרון לא צפויים הבדלים משמעותיים בין מדידות עכבת לולאת תקלה ב-2 מדידות חוזרות, אלא אם כן יש תדרים גבוהים במתקן הנמדד שמשפיעים על ההיגב.21 במרץ 2013 בשעה 8:57 #76609איתי מנשהחברשלום
לדעתי כוונת השואל בוועדה הייתה כי ייתכן וישנו איפוס במקום כלשהוא במתקן
באמצעות מוליך קטן אשר אינו מתאים לזרם הקצר הצפוי.
במצב כזה נקבל מדידה של התנגדות לולאת התקלה נמוכה (למשל 0.3 אוהם)
אך בפועל בעת קצר, המוליך הנ”ל ינתך וערך לולאת התקלה יעלה משמעותית.ניתן לאתר זאת ע”י ניתוק שיטתי (אחד, אחד) של מוליכי ההארקה בפס השוואת הפוטנציאלים
באופן זה נקבל שכאשר ננתק מוליך מסויים, הערך הנמדד יהיה גבוה משמעותית (למשל מספר אוהמים).העקרון המנחה בסוגיה זו הינה שמקור ההארקה צריך להיות ידוע ובר קיימא
וכן שקיים איפוס יחיד במתקן (במידה והוא מאופס).בברכה
איתי21 במרץ 2013 בשעה 8:57 #82479איתי מנשהחברשלום
לדעתי כוונת השואל בוועדה הייתה כי ייתכן וישנו איפוס במקום כלשהוא במתקן
באמצעות מוליך קטן אשר אינו מתאים לזרם הקצר הצפוי.
במצב כזה נקבל מדידה של התנגדות לולאת התקלה נמוכה (למשל 0.3 אוהם)
אך בפועל בעת קצר, המוליך הנ”ל ינתך וערך לולאת התקלה יעלה משמעותית.ניתן לאתר זאת ע”י ניתוק שיטתי (אחד, אחד) של מוליכי ההארקה בפס השוואת הפוטנציאלים
באופן זה נקבל שכאשר ננתק מוליך מסויים, הערך הנמדד יהיה גבוה משמעותית (למשל מספר אוהמים).העקרון המנחה בסוגיה זו הינה שמקור ההארקה צריך להיות ידוע ובר קיימא
וכן שקיים איפוס יחיד במתקן (במידה והוא מאופס).בברכה
איתי21 במרץ 2013 בשעה 9:09 #76610איתי מנשהחברלומר את האמת יש לי דוגמא שמתאימה בדיוק.
ביצענו החלפה של לוח ראשי למתקן ישן (מבנה בטון טרומי היושב על מספר יסודות בטון).
המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS,
כלומר היה מחובר מוליך הארקה מקו הזינה (מוליך פלדה חשוף, בדומה לכבל גיס).
ההזנה הינה תת קרקעית ישירות באדמה.לאחר החלפת הלוח ביצענו בדיקה של התנגדות לולאת התקלה וקיבלנו ערך של כ-0.3 אוהם.
פס השוואת הפוטנציאלים היה מחובר לשני פסי השוואה משניים נוספים.לאחר בדיקה, מצאנו פלח אשר יצא מאחד היסודות והיה מחובר למוליכי הארקה
לא היה ברור כיצד הוא מחובר, אם בכלל, לפס השוואת הפוטנציאלים.
בודדנו את הפלח וביצענו מדידה נפרדת אליו וקיבלנו ערך של כ- 548 אוהם!כמו כן כשבודדנו את מוליכי ההארקה של קו הזינה ומדדנו לולאת תקלה עליהם בלבד
קיבלנו ערך של 17.8 אוהם. לדעתנו מוליכים אלו כנראה נפגעו עקב קורוזיה.בנוסף לכך ביצענו מדידה של התנגדות לולאת התקלה בין פאזה לאפס של קו הזינה בלבד
(כאשר מוליכי האפס של קו הזינה מנותקים מהלוח) וקיבלנו ערך של כ-0.3 אוהם.במצב כזה, ברור כי ישנו איפוס כלשהוא במתקן.
הבודק דרש שנתקין אלקטרודות הארקה מקומיות מסביב למבנה, נגשר בינהן וכן נגשר אותן
משתי קצוות שונים של המבנה לפס ההשוואה.
כמו כן הבודק דרש שננתק את גידי ההארקה של קו הזינה ונזהה את מקור האיפוס וננתקו.
לאחר מכן יש לבצע בדיקה נוספת כאשר המתקן מוזן בשיטת TT ולכייל את המפסק בלוח המזין את המתקן.
במקרה שלנו, המפסק בלוח המזין היה מפסק אוטומטי בעל הגנות מגנטיות תרמיות, עם ערך מגנטי קבוע, ולכן החלפנו אותו למפסק אלקטרוני.בברכה
איתי21 במרץ 2013 בשעה 9:09 #82480איתי מנשהחברלומר את האמת יש לי דוגמא שמתאימה בדיוק.
ביצענו החלפה של לוח ראשי למתקן ישן (מבנה בטון טרומי היושב על מספר יסודות בטון).
המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS,
כלומר היה מחובר מוליך הארקה מקו הזינה (מוליך פלדה חשוף, בדומה לכבל גיס).
ההזנה הינה תת קרקעית ישירות באדמה.לאחר החלפת הלוח ביצענו בדיקה של התנגדות לולאת התקלה וקיבלנו ערך של כ-0.3 אוהם.
פס השוואת הפוטנציאלים היה מחובר לשני פסי השוואה משניים נוספים.לאחר בדיקה, מצאנו פלח אשר יצא מאחד היסודות והיה מחובר למוליכי הארקה
לא היה ברור כיצד הוא מחובר, אם בכלל, לפס השוואת הפוטנציאלים.
בודדנו את הפלח וביצענו מדידה נפרדת אליו וקיבלנו ערך של כ- 548 אוהם!כמו כן כשבודדנו את מוליכי ההארקה של קו הזינה ומדדנו לולאת תקלה עליהם בלבד
קיבלנו ערך של 17.8 אוהם. לדעתנו מוליכים אלו כנראה נפגעו עקב קורוזיה.בנוסף לכך ביצענו מדידה של התנגדות לולאת התקלה בין פאזה לאפס של קו הזינה בלבד
(כאשר מוליכי האפס של קו הזינה מנותקים מהלוח) וקיבלנו ערך של כ-0.3 אוהם.במצב כזה, ברור כי ישנו איפוס כלשהוא במתקן.
הבודק דרש שנתקין אלקטרודות הארקה מקומיות מסביב למבנה, נגשר בינהן וכן נגשר אותן
משתי קצוות שונים של המבנה לפס ההשוואה.
כמו כן הבודק דרש שננתק את גידי ההארקה של קו הזינה ונזהה את מקור האיפוס וננתקו.
לאחר מכן יש לבצע בדיקה נוספת כאשר המתקן מוזן בשיטת TT ולכייל את המפסק בלוח המזין את המתקן.
במקרה שלנו, המפסק בלוח המזין היה מפסק אוטומטי בעל הגנות מגנטיות תרמיות, עם ערך מגנטי קבוע, ולכן החלפנו אותו למפסק אלקטרוני.בברכה
איתי21 במרץ 2013 בשעה 18:47 #76612eladמשתתףהדו”ג שהבאת ממחישה את דבריו של אריאל שיש לבצע את מכלול הבדיקות ע”מ לקבל תמונה מלאה, ולא להסתפק בבדיקה של LT בין פאזה להארקה בלבד כפי שהרבה בודקים עושים ולדעתי לא עושים נכון!!!
כפי שכתבת לעיתים ישנם מסלולי “הארקה” נוספים ולא ניתן יהיה לאתר אותם אלמלא מכלול הבדיקות כאמור.
אלעד21 במרץ 2013 בשעה 18:47 #82482eladמשתתףהדו”ג שהבאת ממחישה את דבריו של אריאל שיש לבצע את מכלול הבדיקות ע”מ לקבל תמונה מלאה, ולא להסתפק בבדיקה של LT בין פאזה להארקה בלבד כפי שהרבה בודקים עושים ולדעתי לא עושים נכון!!!
כפי שכתבת לעיתים ישנם מסלולי “הארקה” נוספים ולא ניתן יהיה לאתר אותם אלמלא מכלול הבדיקות כאמור.
אלעד29 במרץ 2013 בשעה 15:26 #76640zeevמשתתףאולי מישהו יכול להסביר איך יתכן הנאמר לעיל:
“המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS,”
זאב29 במרץ 2013 בשעה 15:26 #82510zeevמשתתףאולי מישהו יכול להסביר איך יתכן הנאמר לעיל:
“המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS,”
זאב29 במרץ 2013 בשעה 16:37 #76641arielsegalמנהל בפורוםהי זאב וחג שמח.
בקיבוצים רבים מעבירים הזנה של 3 או 5 מוליכים לבתי החברים, למרות שאין למבנים הארקת יסוד.
ההגנה בפני חשמול נסמכת על מוליך הארקה שמגיע באמצעות פילר משנאי ההזנה.
במבנה אין הארקת יסוד ואין השוואת פוטנציאלים.29 במרץ 2013 בשעה 16:37 #82511arielsegalמנהל בפורוםהי זאב וחג שמח.
בקיבוצים רבים מעבירים הזנה של 3 או 5 מוליכים לבתי החברים, למרות שאין למבנים הארקת יסוד.
ההגנה בפני חשמול נסמכת על מוליך הארקה שמגיע באמצעות פילר משנאי ההזנה.
במבנה אין הארקת יסוד ואין השוואת פוטנציאלים.1 באפריל 2013 בשעה 17:34 #76648איתי מנשהחברהיי זאב
במתקן ללא הארקת יסוד, ניתן לבצע השוואת פוטנציאלים וכן מערך אלקטרודות מקומיות המגושרות בינהן,
על מנת להגיע קרוב ככל הניתן להארקת יסוד.
אתה מוזמן לעיין בהנחיות ח”ח בנושא:
http://www.iec.co.il/Electrici…..treset.pdfהמטרה לדעתי הינה להמנע ממתחי מגע ומתחי צעד.
איתי1 באפריל 2013 בשעה 17:34 #82518איתי מנשהחברהיי זאב
במתקן ללא הארקת יסוד, ניתן לבצע השוואת פוטנציאלים וכן מערך אלקטרודות מקומיות המגושרות בינהן,
על מנת להגיע קרוב ככל הניתן להארקת יסוד.
אתה מוזמן לעיין בהנחיות ח”ח בנושא:
http://www.iec.co.il/Electrici…..treset.pdfהמטרה לדעתי הינה להמנע ממתחי מגע ומתחי צעד.
איתי -
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.