חישוב שטח חתך של מוליך הארקת שיטה של השנאי ומוליך המאריק את השני .

אודי שלום
הזמן שיש להציב הוא זמן תגובת המבטח (המפסק האוטומטי) עבור זרם הקצר הצפוי.
בכל אחת מפונקציות ההגנה במפסק האוטומטי, יש לבדוק בנפרד.

שלום אודי
את זרם הקצר המקסימאלי הצפוי יש לחשב בעת תכנון המתקן
(לפי הקצר התלת פאזי המקסימאלי שהשנאי יכול לספק תוך התחשבות בשטחי חתך הכבלים בדרך
ומנועים, גנראטורים, מערכות אל פסק ומקורות נוספים שיכולים לתרום לזרם הקצר)
בוחרים מפסק מתאים ובודקים מהו זמן התגובה הצפוי בקצר זה ומה הלם החום שהוא מעביר בעת קצר
לפי נתוני היצרן – integral I^2t (לא מחשבים אותו…)

בנוסף יש לבדוק מקרה של קצר מינימאלי, חד פאזי לאדמה/הארקה, קל לחשבו במתקן TNS או TNC-S.
במתקן TT בעייתי (אבל אין כמעט מתקנים כאלו כבר שחישוב כזה רלוונטי אליהם)
ולפי ההחלטה על ההשהייה של המפסק (לטובת סלקטיביות עם מפסקים במורד הזרם) יודעים את הזמן לחישוב.

בכל מקרה
בעת ביצוע הבדיקה לטובת קבלת המתקן, בודק החשמל צריך למדוד את הקצר המינימאלי והמקסימאלי
הצפויים במתקן ולבדוק ששטח החתך של ההארקה בתכנון תואם למצב הנתון בשטח

במידה ומבצעים תכנון טוב, ולוקחים מקדם בטחון קל
לא צריכה להיות בעיה בבדיקה.

שים לב שספציפית עבור שנאי,
יש לקחת בחשבון מקרה של פריצה בבידוד בצד המתח הגבוה
וקצר בין המתח הגבוה להארקה.
התכנון במקרה זה תלוי בשיטת הטיפול בנקודת האפס
אשר משפיעה באופן משמעותי על גודל זרם הקצר החד פאזי לאדמה
ועל סוג ההגנות הקיימות בצד המתח הגבוה
(לדוגמא שיטה מוארקת דרך סליל פטרסון והגנת פחת כיוונית…)

ונקודה אחרונה,
שים לב כי פורסמה תקנה חדשה בנושא העמסה של מוליכים מבודדים וכבלים במתח עד 1000 וולט
בתחילת החודש (ראה שרשור קיים בפורום)
בתקנה החדשה ישנם מקדמים מעט שונים של K לטובת חישוב עמידת גיד בזרם יתר הנובע מקצר
לעומת התקנה הישנה.

בברכה
איתי מנשה

אודי שלום
כידוע לך מכווננות ההגנות S ו-I של מפסקים אוטומטיים לפי זרם הקצר הצפוי.
עליך לדעת מהו זרם הקצר הצפוי לבדוק איזו הגנה תפעל בכל אחד מהמקרים ועל פי זאת לחשב את הזמן.
בפונקציה S כאשר היא מוגדרת כמדרגה ניתן בודאות לדעת את זמן התגובה.
בדוק עבור הזרם המרבי (הנקודה בה עוברים ל-I).