הארקת מבנה תעשייתי ללא הארקת יסוד

שלום רב
על פי תיאורך מדובר על “משולש אלקטרודות” זוהי שיטה של נעיצת אלקטרודות באדמה עתיקת יומין.
המבנה הישן הנ”ל מרוחק כמאה מטרים ממקור ההזנה וככול הנראה לא ניתן יהיה להגיע לעכבת לולאה מתאימה באמצעות שיטת T.T, אלה באיפוס.
נדרש לבצע אלקטרודת הארקה מקומית (או משולש אלקטרודות כנזכר)והשוואת פוטנציאלים לרבות פה”פ שיותקן בסמוך ללוח המבנה.
לאחר ביצוע השוואת פוטנציאלים ואלקטרודת הארקה מקומית ניתן יהיה לבצע איפוס TNS או TN-C-S (מומלץ TN-S).
כמובן שנדרש לכוונן את ההגנות עפ”י לולאת התקלה וכן בדיקת בודק חשמל עפ”י גודל החיבור.
אריאל יוסיףיתקן.
אלעד

נ.ב
כמובן שהתנגדות האלקטרודה המקומית כלפי המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 20 אוהם.

יוסי שלום
בהמשך לתשובתו של אלעד אני רוצה להוסיף :
1. באתר של חברת חשמל תוכל לראות מאמר מצוין של אייל גבאי במידעון של ינואר 2007
2. באותו אתר יש מאמר של וועדת הפירושים מספר 03-41 בנושא שביקשתה

ואריאל יוסיף ….

בברכה

קובי

יוסי שלום
אכן דרישות תקנות החשמל הן ערך מזערי של 20 אום במקרה של איפוס.
ניתן להשתמש בפחת כהגנה בלעדית אם לא מגיעים לערך זה.
הדרך הנכונה לביצוע הארקה כדי לאפשר איפוס המתקן אינה 3 אלקטרודות ואינה כל דרך אחרת למעט הדרך שהוגדרה על ידי ועדת ההוראות.
תוכל למצא הנחיות בחומר באתרי בנושא קישור הארקות בין מבנים וכן בקישור למטה.
בהצלחה.
http://www.iec.co.il/Electrici…..2/epus.pdf

כמה דגשים למה שנאמר:
לא רשמת איזה שיטה הארקה ישנה בחדר החשמל המזין,כי אם זה איפוס TNC-S לא תוכל להעביר מוליך הארקה
למבנה כפי שהזכירו.
בנוסף רשמת שסביב קירות המבנה ישנה יציקת בטון, אני מניח שבתוך היציקה ישנם ברזלים
וייתכן שברזלים אלה יוצרים לך כבר את הטבעת.
לכן אפשרות נוספת היא לחשוף את הברזלים בארבע קצוות המבנה לרתך להם קוץ/פלח לבצע מדידת רציפות הארקה
כדי לבדוק האם ישנה רציפות בין הקוצים אם יש רציפות מה טוב, אם לא אתה יכול לבצע חיבור בינהם עלידי
ברזל שטוח חיצוני, או מוליך.
לאחר מכן לבצע מדידת התנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה (מגר אדמה), במידה וההתנגדות היא תקנית
חבר לפחות שני קוצים לפה”פ ואת כל השירותים וסגרת את הסיפור.
שיהיה בהצלחה