השבוע זכיתי לצאת קצת מהמשרד ולהצטרף לביצוע מדידות של התנגדות האדמה עבור חברת חשמל לצורך תכנון מערכת הארקה לתחנה גדולה (אזור תל אביב). שיטת המדידה שנעשתה היא כפי שמקובל לעשות מדידות עבור הגנה קתודית (מדידות קורוזיביות אדמה) – בשיטת Wenner (ארבע פינים ולא 3 אלקטרודות – פין הארקה common). התוצאה המתקבלת במכשיר היא באוהמים – מכפילים בpi*2 כפול מרחק וקבלנו התנגדות סגולית של הקרקע למטר. את המדידות בצענו במרחקים שונים בין האלקטרודות לקבלת התנגדות סגולית לשכבות שונות באדמה (מרחק=עומק). לדוגמא במרחק הגדול ביותר בין האלקטרודות (30m) קבלנו תוצאה של 0.0322 אוהם, לפי הנוסחה לעיל התנגדות סגולית של הקרקע היא 6.06 אוהם למטר. בעקבות זאת עלו לי מספר שאלות:
האם ההתנגדות ווינר שהתקבלה במכשיר מדידה (0.0322 אוהם לדוגמא) זו התוצאה שמעניינת אותנו לעניין 20 או 5 אוהם?
האם המדידה האחרונה היא סכום התנגדויות במקביל של השכבות? כלומר מבחינת בדיקה של התנגדות הארקה כלפי מסת האדמה זו התוצאה שמעניינת אותנו? הלא ההתנגדות משתנה בכל שכבה של האדמה.
האם בבדיקת התנגדות האדמה מעניין אותי רק אם אני נמצא תחת ההתנגדות הנדרשת על פי חוק (20 או 5 אוהם) ותו לו?
הבדיקה נעשתה ביחס לאלקטרודת הארקה, איך אני מתייחס לתוצאה ביחס למערכת הארקה העתידה להתבצע? האם הבדיקה ביחס לאלקטרודה מספקת?
האם על פי המדידה שבוצעה לקבלת התנגדות סגולית של הקרקע (6.06 אוהם למטר לדוגמא) ניתן ע”י הנוסחה הזו Re=0.5*ro/S^0.5 להסיק מה תהיה ההתנגדות של מערכת הארקה של המתקן ולבדוק האם עומדת בדרישות החוק (20 או 5 אוהם)?
התוצאה שמתקבלת היא התנגדות סגולית של הקרקע ואין לה שום קשר להתנגדות ביחס למסת האדמה. תוצאת מדידה אחת גם אין לה שום משמעות, מבצעים באמצעות סדרת מדידות מודל של הקרקע.
מודל הקרקע מכיל את התנגדות השכבות.
אין קשר להתנגדות ביחס למסת האדמה.
בדיקת התנגדות ביחס למסת האדמה מודדת התנגדות של הארקת יסוד או מתקן נתון ביחס לאין סוף. הנתון של התנגדות סגולית מהווה בסיס לתכנון הארקה של מתקן ולחישובי מתח מגע ומתח צעד.
אפשר להשתמש בקירוב בנוסחה זו בקרקע בעלת התנגדות סגולית אחידה.
שלום האם אני יכול למדוד התננגדות הרקה יסוד ומערכת אלקטרודות שכשורים אחד לשנייה בטבעת גישור בשיטה של 3 חוטים אלקטרודה פוטנציאל וזרם .כמו שאני מודד שקייםת אלקטרודה יחידה.