מדידת עכבת לולאת התקלה LT

שלום רב
אם השיטה היא TN-S, צריך לבצע השוואת פוטנציאלים, ומערך אלקטרודות סביב עם מוליך 35 ממ”ר חשוף על מנת לקבל מעיין הארקת יסוד.
במתקנים שאריאל מתאר, מומלץ לדעתי להתקין אלקטרודה מקומית לפחות(במקרה שאין הארקת יסוד או ביצוע מערך אלקטרודות סביב עם מוליך 35 ממ”ר, למקרה של נתק במוליך ההארקה.
אלעד

רבותי, תרבחו ותסעדו!
1. לשמחתי אני מכיר את הפתרון של ועדת הפרושים למבנים שאין להם הארקת יסוד ע”מ לבצע איפוס בהם.
2. לידיעת כולם , עצם השימוש ב5 או 3 מוליכים בזינה אינה אומרת שהשיטה היא TNS.
3. בעבר התבססה השיטה (שיטת הגנה בפני חישמול) גם בקיבוצים וגם בערים במושבים ובמבני תעשיה על חיבור פס הארקות אל צנרת המים. חיבור זה נחשב להארקה טובה מאוד עד לתחילת כניסת הפלסטיק אל מערכת הצנרות.כניסת הפלסטיק חייב את החשמלאים למצוא פתרונות לבעיה ואחד הפתרונות הנהוג עד היום ,בכל מקום של החלפת צנרת הונח מוליך נחושת במקביל לצינור הפלסטיק.נוצר מצב שלמבנים הגיעו הזנות של 5 מוליכים,עדין השיטה אינה איפוס ובודאי לא TNS, אלא TT.
4. על מנת לבצע איפוס TNS על השנאי המזין והצרכנים המחוברים אליו”לשבת על אותו משטח שווה פוטנצייאלים”. גם אם בקיבוצים הבעלות של הצריכה הינה אחת ואפילו השנאים לעיתים בבעלות הקיבוץ, למיטב ידיעתי לא בוצעו בקיבוצים רשתות הארקה תת קרקעיים ע”מ לקבל משטחיים שווי פוטנצייאלים.בהחלט ישנו מצב שלבתי החברים מגיעים 5 או 3 מוליכים ובוודאי מתכנני החשמל לקיבוצים “אימצו” את שיטת החלפת צנרת המים לפלסטיק ובתחילה הניחו מוליך במקביל לצנרת הפלסטיק, עם השנים כאשר כל חבר קיבוץ הוא מומחה לפתרון בעיות צנרת ומבצע לרוב את התיקונים הקלים בכחות עצמו,לא מודע לבעית הארקה, הגיעו המתכננים להבנה שיש לפתור את בעית ההארקת בצורה יסודים והחליטו להוסיף לזינה את מוליך ההארקה,קווי החשמל ברוב המקרים הונחו מתחת לפני הקרקע. באם לא בוצעו הארקות יסוד במבנים מחודשים או אומצה השיטה שהוצעה ע”י הועדה הנ”ל אין השיטה יכולה להיות איפוס כלל אלא היא הגנה בפני חישמול TT (ויש לדאוג להתנגדות פס הארקות כלפי המסה הכללית של האדמה לערך מכסימלי של 5 אום).
אם מוליך הארקה הוא גלוי אזי הוא יכול לשמש כאלקטרודה אופקית.באם האלקטרודה של השנאי בעלת ערך “טוב” לרוב בהחלט ניתן לעמוד בהתנגדות של 5 אום(הכל תלוי בטיב הקרקע).
לסיכום: לא נכון לכנות שיטת הנגה בקיבוצים אך ורק בשל העובדה שמגיעה זינה הכוללת את הארקה כהגנה בשיטת TNS.
גם בדוגמא המקורי של איתי הארקה מגיעה בעזרת מוליך פלדה בעל חתך מתאים וטמון באדמה, כנראה אלקטרודה אופקית. העובדה שהתפחה קורוזיה וערכי ההתנגדות כלפי האדמה עלו מחזקת את הדרישה לבצע בדיקות של מערכות הארקה כל 5 שנים.
לעניות דעתי ההתיחסות למערכות הארקה בארץ לוקה בחסר ויש לעודד התיחסות רצינית יותר לנושא.
זאב

זאב שלום.
ציינתי עובדה שאני פוגש אותה.
איני מעודד אותה בשום אופן.
מאידך למרות תקנות החשמל שיטת TN-S קיימת בכל העולם והיא מיושמת על ידי העברת 3 או 5 מוליכים למתקן הצרכן תוך חיבור מוליך ההארקה להארקות היסוד של המבנים השונים (בהם יש כמובן השוואת פוטנציאלים).
האותיות הללו הן בינלאומיות ולא מתייחסות לתקנות החשמל במדינת ישראל שמגבילות את שיטת TN-S בהזנה מחברת החשמל למתקן “שווה פוטנציאלים”.

היי אריאל!
אין חולק על כך שמבנים שבהם יש הארקת יסוד (או תחליף כפי שהוצע ע”י הועדה )ניתן ליישם איפוס.”קיצפי” יצא על האמירה שעצם העובדה שיש בזינה 5 מוליכים אומרת שהשיטה היא TNS וניסיתי להסביר מדוע אין זה כך ומהי השיטה במקרה “הקיבוצים” ומהו ההיגיון ההסטורי שעומד מאחוריה.אגב אתה מזכיר לי שיש לי ויכוח עם ידידנו איל(אותו אני מקווה לראות מחרותיים)לגבי סוג ההגנה בתחנות משנה/כח.
כפי שכתבת בשיטת TNS בעלת 5 מוליכים יש לדאוג להארקת יסוד ולחבר את המוליך החמישי לפה”פ בכל מבנה ומבנה. בשאלתי ציטטתי את הנאמר בדוגמא שהובאה לעייל “המבנה הינו ללא הארקת יסוד והוא היה מוזן בשיטת TNS”- ואת זאת אין להתיר!~!!!!

אריאל וזאב שלום
מרוב התשובות שלכם “יצאתי מבולבל” ! .
למיטב הבנתי וידיעתי ממבנה המוגן באמצעי הגנה בפני חישמול בשיטת TN-S ,
מותר לי לצאת עם 5 מוליכים למבנה אחר, לצורך העניין נניח מרוחק 25 מטר
המוגן באמצעי הגנה בפני חישמול בשיטת TN-S או בשיטת TT . בתנאי שמתקני החשמל
מתוחזקים ע”י חשמלאי באופן קבוע והוא מבצע בדיקות תקופתיות של מערכת הארקה ( כמו בקיבוצים )
תקנו אותי במידה ואני טועה .

בתודה

קובי

קובי , אל תבלבל!
התנאי אינו שהמתקן מתוחזק ע”י חשמלאי, אלא שבשיטת איפוס TN-S צריך המבנה המוזן לכלול פה”פ והארקת יסוד, המוליך החמישי מתחבר לפה”פ. בשיטת הארקת הגנה (TT) מוליך הארקה שמגיע (נניח בקיבוץ) מ”אלקטרודה” מתחבר לפס הארקות, ההתנגדות למסה הכללית צריכה להיות בהתאם לשיטה ולתקנות המתאימות.
זאב.

היי זאב

רשמת:
כניסת הפלסטיק חייב את החשמלאים למצוא פתרונות לבעיה ואחד הפתרונות הנהוג עד היום ,בכל מקום של החלפת צנרת הונח מוליך נחושת במקביל לצינור הפלסטיק.נוצר מצב שלמבנים הגיעו הזנות של 5 מוליכים,עדין השיטה אינה איפוס ובודאי לא TNS, אלא TT.

לדעתי מוליך הארקה שחובר במקביל לצנרת שהוחלפה משמש כאלקטרודה ולא כמוליך PE של הזינה. מוליך הארקה המשמש כאלקטרודה אופקית לא צריך להיות מחובר לשנאי מצידו השני.
לעומת זאת, מוליך הארקה יעודי אשר נפרס במקביל להזנה ומחובר בצידו השני לנקודת הכוכב של השנאי אכן אומר ששיטת ההגנה בפני חשמול הינה TNS! הרי בעת התרחשות קצר, יזרום רובו המוחלט של זרם התקלה במוליך זה ולא באדמה.

ביצוע אלקטרודות מקומיות וביצוע השוואת פוטנציאלים הינה דרישה בתקנות החשמל לצורך שימוש בשיטת הגנה TNS והיא נועדה למנוע מתחי מגע ומתחי צעד.
אין צורך שהשנאי יהיה באותו משטח שווה פוטנציאלים עם המתקן המוזן, אלא שבמתקן ובמקור הזינה בנפרד תתקיים השוואת פוטנציאלים.

בהארקת יסוד הבטון מגן על זיוני הברזל מפני שיטוח (קורוזיה) לעומת אלקטרודה אשר חשופה ישירות לאדמה. לכן מומלץ מאד כפי שציינת לבצע בדיקה תקופתית.
אני אישית נכחתי בבדיקת מתקן אשר השתמשו בו באלקטרודות נחושת ולאחר כ- 4 שנים ההתנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה שנמדדה היתה פי 2 מהערך שנמדד 4 שנים מוקדם יותר.

זאב
אני לא מצליח למצוא בתקנות החשמל התייחסות לדרישה שהמקור הזינה והמתקן חייבים להיות באותו משטח שווה פוטנציאלים.

בפרק “הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט סעיף 39 רשום:
א.לא ישתמש אדם באיפוס במבנה אשר אין בו הארקת יסוד בהתאם לתקנות הארקות יסוד.
ב.על אף האמור בתקנת משנה א מותר להשתמש באיפוס במבנה אשר אין בו הארקת יסוד, אם יש לו אלקטרודת הארקה מקומית וקיימת במבנה השוואת הפוטנציאלים כנדרש בתקנות הארקות יסוד, למעט חובת חבור לזיון המבנה; קיימים במבנה צרכנים נוספים המוגנים בשיטת הארקת הגנה תוסב ההגנה אצלם להגנה בשיטת האיפוס.

ההתייחסות הינה רק להשוואת הפוטנציאלים במתקן עצמו.
איתי