מפסק דמוי מאמ"ת כמפסק ראשי

שלום לכל!
שימו לב בבקשה רבותי הנכבדים, השאלה מתיחסת למבנים (בעלי אופי דירתי) ב ק י ב ו צ י ם.
קיבוץ הינו ישות משפטית אחת וב”ד גם הזנת החשמל נעשת ע”י ח”ח לנק’ אחת בלבד. המבנים המפוזרים בשטח הקיבוץ , יכול ויהיו דומים למבנים של מנימיה מפוזרת בשטח דומה. היעלה על הדעת להכין בכל חדר בפנימיה לוח? החוק מתיחס לעניות דעתי לדירת מגורים (בבית משותף או בית פרטי/וילה) אשר מהווה יחידת רכוש נפרדת, מה שאין כך בקבוץ. לגבי הבעיה שציינת אריאל על שריפת הנתיך בלוח(הפילר- אגב הוא אינו ראשי,הלוח הראשי במקרה זה הוא הפילר הראשי של השנאי)בקיבוצים ישנו תמיד חשמלאי(הוא גר ג”כ בקבוץ ותיקון/החלפת נתיך הינה בלשון המעטה נעשית בפרק זמן סביר.(עירוניים כמונו, אני, אבישי,אריאל ומשה כנראה לא מצליחים להבין את אורח החיים המיוחד הזה בקיבוץ ולכן דרך החשיבה שלנו נותרה “עירוני”)
זאב
נ.ב. בהחלט מצטרף לדעתו של אריאל – ההתקנה נכונה ומן הסתם עמדה בבדיקה.

שלום לכולם.
אריאל – מתשובתך אני מבין שאתה מצדד בהתקנה זו בכל מקום ולא כפי שזאב מסתייג שהתקנה זו נכונה רק בקיבוץ או במקומות שהם בעלי ישות משפטית אחת ויש להם בדרך כלל הזנה חח”י אחת, אנא התייחסותך!!
לזאב- דיברת בתשובתך שהדבר דומה לפנימיה אז אני מצרף לינק של וועדת הפירושים ויש להם עוד כמה בנושא זה : התייחסות לחדר בבית מלון ו/או חדר בפנימיה.
http://www.iec.co.il/Electrici…..2/room.pdf

ושם רשום שיש להתייחס לחדר במקומות אלו כמיתקן דירתי לכל דבר.
חומר למחשבה ואשמח להתייחסות.

אבשלום

אכן אני מצדד בשיטת הגנה זו בכל לוח משנה למעט במקומות בהם הלוח המזין מרוחק מאוד או לא נגיש.

אבשי!
אנא כתוב לי באיזה בית מלון התאכסנת והיה בחדר לוח חשמל?

זאב מה זה קשור ? בתשובה של וועדת הפירושים רשום שיש להתייחס לחדר בפנימיה או בבית מלון כמיתקן דירתי ואני לא מדבר על התקנת הלוח בחדר . אני מדבר שאמור להיות מפסק ראשי אוטומטי ולא מנתק.

אבשי!
לא מדובר על שלישית מה קשור,
אופי המערכת בחדרי מלון וחדרי פנימיה צריך להיות כאל דירת מגורים גובה אביזרים , סוג האביזרים מתקן האמבטיה סוג הציוד וכד’, באם מתקינים לוח לחדר מלון גדול לדוגמא סויטא אזי יש להתיחס ללוח כלוח דירתי.
גם בשאלה לא היה מדובר על התקנת מנתק בלבד ללא הגנה. ההגנה נמצאת בלוח שבמעלה הזינה בד”כ בצמוד למבנה שמחולק למס’ יח’ דיור של החברים אשר שייכים לאותה רשות שיפוטית …..אני חוזר ומדגיש לנו העירונים קשה לתפוס את אורחות החיים הקיבוציים ולכן לא נתפס שבעת תקלה יצא החשמלאי מ”החדר” שלו ויתקן נתיך ואפילו לא יקבל תשלום, מה לעשות כך זה בקיבוץ או לפחות היה כך. ישנו גם הסבר של הועדה על ההסדר של מא”ז בדירת מגורים (עירונית) המסבירה שלא הגיוני שכל פעם שיפסק המא”ז המזין יצטרכו לגשת ללוח במעלה הזינה ובמקרה שכזה לח”ח, אפשר בהחלט להבין מכך שכאשר המזין נמצא ב”בעלותך” יש לך אפשרות להזמין מידית בעל מקצוע הדבר בהחלט הגיוני להקטין עליות התקנה.
אולי היום כאשר הקיבוצים עוברים הפרטה ונכנסים משתכנים חדשים הגרים ב”וילות” צמודות קרקע בעלות לוחות פרטיים הדבר לא יעשה אך בעבר בהחלט היה נהוג לבצע יח’ דיור בקיבוצים בשיטה זו והשיטה עברה בזמנו את הביקורת כך שהמתקנים הישנים וגם החדשים הדומים יקבלו חשמל ללא מא”ז ראשי בכניסה ללוח של ה”חדר”.
כמובן שכאשר יצא לך לבדוק מתקנים כאלה “זכותך” לא לאשר הזנה מסוג זה ולהשתמש בפסיקה של הועדה.
זאב