אריאל שלום.
אשמח גם אני להבהרה בנושא – הנוסחא הנ”ל, של יכוללת ההכלה של המוליך בהתאמה לאנרגיית המעבר, מופיעה בתקנות בפרק “העמסה והגנה של מוליכים” סעיף 10, לגבי המשך המירבי של זרם הקצר. המקדם K מתחשב בבידוד, (הבאת בידוד המיועד ל 70 מעלות לטמפרטורה של 160 מעלות, כנ”ל 90-250) וכתוב שם שמחשבים לפי זרם הקצר המינימלי– חד מופעי בנקודה המרוחקת ביותר של המעגל.
אם מדובר על מוליכי הארקה, אני מבין שזרם הקצר הצפוי דרכם הוא חד מופעי (אך עדיין, למה כתוב בתקנות דווקא בנקודה המרוחקת? אם הקצר יתרחש קרוב יותר למקור, יהיה זרם קצר גבוה יותר? ואם כן משך הזמן המותר צריך להיות קטן יותר)
אם מדובר על מוליכי מופע, שיתכן דרכם גם זרם קצר דו/תלת מופעי, והניתוק איננו מיידי (למשל- מוגנים ע”י מפסק אוטומטי CAT B), מן הסתם הם צריכים לעמוד בזרם הקצר המירבי הצפוי דרכם מבלי שהבידוד יינזק?
אשמח לחידוד הנושא.
תודה רבה מראש