שאלה מעניינת מוועדת בודקי חשמל

קובי שלום!
אין כאן שאלה לגבי הערך של ה-LT מכיוון שזרם הקצר שיתקבל פה הוא יחסית גבוה ל-TT.
230 וולט לחלק ל-0.21 נותן סדר גודל 1095 אמפר, המפסק הוא 250A כלומר צריך לכוון פי 4In
למיטב ידיעתי כל מפסק 250A הכי סטנדרטי יכול לעמוד בדרישה לדוגמה: הגנה תרמו מגנטי קבוע של 500A.
הבעיה בשאלה היא שהתנגדות האלקטרודה גבוהה ובכל זאת יש לך מסלול אחר שנותן לך התנגדות לולאה נמוכה.
הסיבות יכולות להיות מגוונות כפי שנאמר כבר, כדי לאתר מהיכן נגרם מסלול התקלה הנמוך מנתקים את מוליכי הארקה שבהם חושדים שדרכם עובר המסלול, ובכך ניתן לאתר את העכבה הנמוכה.
אני אתן דוגמה קצת אחרת ממה שנכתב: מבנה A ב-TT עם ערכי התנגדות אלקטרודה תקניים, מזין מבנה B ב-TT ערכים לא תקניים של אלקטרודה על ידי כבל ומוליך הארקה. בבדיקת LT התוצאה תהיה תקינה,מחליטים להזין את מבנה B ממקום אחר רחוק יותר אבל לא ניתקו את הארקה, אם תבדוק LT עדיין תקבל את אותו ערך כיוון שעדיין המסלול יהיה באותו מסלול דרך מבנה A.
ואריאל לצערנו יש בודקים שכן היו מאשרים מתקן כזה
טוב שזה רק שאלה מהוועדה
חג שמח!

רועי שלום
אין ספק שערך זרם התקלה מאפשר הפעלת הגנות במפסקי זרם עם הגנות אלקטרוניות. במפסקים תרמו מגנטיים לא בטוח שזרם כזה יספיק להפעלת ההגנות.
השאלה אינה האם עכבת לולאת התקלה מספקת להפעלת ההגנות. השאלה מורכבת הרבה יותר. מתואר מתקן שהתנגדות עכבת לולאת התקלה הוא 0.21 אום אבל התנגדות הארקת יסוד 25 אום. כלומר ברור שיש כאן מצב לא הגיוני ותקלה. לאור העובדות לא ניתן לאשר מתקן כזה כלל (אולי לאחר איתור מקור ההארקה ותיקון המצב).
גם המקרה שתיארת בדוגמה אסור שיתרחש ולכן אסור לאשר את תקינות המתקן.

קובי קודם כל תודה!
ואריאל לסיכום: מסכים איתך לגבי כל מה שכתוב בחוק, אבל לעיתים התאוריה לחוד והשטח לחוד.
לעיתים המתכנן ואף הבודק נתקלים בבעיות שצריכים לפתור אותם וברור שזה חייב להיות לפי החוק.
ונזכרתי במקרה שהיה: מתקן באזור הדרום,לוח משנה במבנה מוגן ב-TT מזין מבנה יביל, כמה שתקעו אלקטרודות לא הגיעו לערך 5 אוהם הרצוי ב-TT במבנה היביל, אז העבירו גם הארקה יחד עם הכבל המזין,
נכון שיש סיכון שהארקה תתנתק וכו’,אבל המתקן פרטי יש חשמלאים בשטח עושים בדיקות תקופתיות,
ולמרות זאת כהגנה נוספת התקינו גם פחתים שכמובן יש להם תפקיד חשוב כאמצעי הגנה.
האם לא היית מאשר מתקן כזה?
אני חושב שזה קצת דומה לשאלה המתוארת,למרות שבשאלה שנשאלה אין מספיק מידע.
אז לדעתי כל מקרה לגופו וכמובן שהכל בהתאם לחוק.
המשך חג שמח

שלום לכל!
רועי- החוק מדבר במפורש על חריגה מהתקנות, במקרים מסוימים אך ורק באישור מנהל עניני החשמל במשרד האנרגיה והמים(שנינו מכירים אותו)אם בודק אישר חיבור שאינו עומד בתקנות ללא אישור בכתב מ”המנהל” הרי הוא “פושע” פלילי ואין הדבר מעיד על כך שהמצב המתואר תקין.אם אני לא תועה , סתם מהזכרון ישנה פסיקה לגבי מבנה יביל שלא ניתן להגיע לערך של 5 אום-רגע , נגש לבדוק-ולאחר שבדקתי את הפסיקה -יש הסבר מפורט(חוברת התקע המצדיע מס’ 53 אפריל 93 , מדובר על אתר מבנים יבילים (קארוונים) שכל מבנה “זכה” לאלקטרודת הארקה ולמרות שחיברו את כולם בעזרת מוליך מתאים התקבלה התנגדות של 70 אום, אכן הועדה כותבת בסיפא של ההסבר שרק סעיף 5 בתקנות המתיחסות למבנה יביל הוא הרלוונטי והאומר “במתקנים אחרים שהתיר המנהל ובהתאם לתנאיי ההיתר”.
דבר נוסף רועי , מה עושים לאחר שנתקת את כל המוליכים ועדין קבלת LT נמוך(והתנגדות גדולה)????
בברכת מועדים לשמחה וקבלת ערכי התנגדות כנדרש.
זאב

שלום לכולם
אני סבור כי ניתן לאשר את המתקן בתנאים מסוימים ואריאל יתקן אותי אם אני טועה. תחילה אציין כי לא קיימת שיטת הגנה TT כפי שציין קובי בשאלתו כאשר הוא מצטט את שאלת אנשי הועדה. TT זוהי שיטת הארקה(אני מניח שכולם יודעים מה היא) ! בשום פנים איננה שיטת הגנה! ופה קבור הכלב. המתקן מאורק בשיטת TT ואילו התנגדות אלקטרודה לאדמה הינה 25 אוהם . החוק לא יכול לדרוש התנגדות של 5 אוהם או 20 אוהם לגבי שיטת הארקה מאחר ומדובר בתנאי שטח שאינם תלויים במתכנן או חשמלאי ולפעמים גם לא בכמות האלקטרודות. מה שכן, החוק דורש את ההתנגדיות הללו כאשר משתמשים בשיטת הגנה של “הארקת הגנה” ! אם נבחר בשיטת הגנה : “פחת כהגנה בלעדית ” האומרת כי הארקה חייבת להיות בעלת התנגדות כזו שיוכל להתפתח זרם של 10ΔI כלומר במיקרה שלנו:
זרם קצר מירבי I=230/25
ΔImax = I/10
אם יש לאותו מפסק של 250 אמפר ממסר זליגה לאדמה המכוון ל – 0.5A למשל והגנה מגנטית ל 750A. הייתי מאשר את המתקן!! (נכון רצוי לבדוק מה הסיבה לכך שלולאת התקלה קטנה). אריאל אתה הייתה מאשר ?
פבל

פבל שלום
נראה לי שנסחפנו עם השאלה למחוזות רחוקים מדי.
1. שיטת TT היא אחת משיטות ההגנה בפני חשמול ונראה לי שלכך התכוון השואל.
2. השאלה אינה התייחסה למהם התנאים בהם יש לאשר מתקן, אלא התרכזה לדעתי בהאם ערכי המדידה שהתקבלו הם הגיוניים, האם הערכים שצויינו מותרים מבחינת התקנות? והאם ניתן לאשר את המתקן.
אני חושב שהתייחסתי בפרוטרוט למרכיבי השאלה.
בלי ספק ניתן לחבר את המתקן באמצעות פחת כהגנה בלעדית (לאחר ניטרול/זיהוי הסיבות שגורמות לערך נמוך כל כך של עכבת לולאת התקלה).
כמו שציין רועי, אחד הסיכונים הוא שלולאת התקלה נסגרת דרך מוליך בשטח חתך קטן מאוד שבעת תקלה יאפשר לזרם קצר גדול לזרום דרכו ולהתכתו.

שלום לכל החשמלאים.

זו הפעם הראשונה שאני מבקר בפורום ואני מוצא בו שאלות ותשובות מעניינות. תודה לכם.

אני רוצה לשתף אתכם בפרטי מתקן ובתוצאות מדידות שנעשו בו ולשאול את השאלה שכל בודק שואל את עצמו, בתום בדיקה של מתקן חשמל: האם לאשר את המתקן?. להלן הפרטים:

באתר (שהבניה בו הסתיימה), קיימת ת”ט המזינה בין היתר, פילר. הפילר מזין 3 מבנים זהים. ההזנה למבנים, אינה כוללת מוליך הארקה. המבטחים בפילר, המזינים כל מבנה, 250A עם הגנה מגנטית קבועה, 2500A. בלוח הראשי של כל מבנה, מבטח ראשי 200A עם הגנה מגנטית קבועה, 2000A. שיטת ההגנה בהם TN-C-S (איפוס בלוח הראשי). הערה: 2 מבנים מאוכלסים. הבדיקה נערכה במבנה השלישי.

במדידת .L.T למוליך אפס הראשי (כשהוא מנותק מפס אפס, והמבטח הראשי מנותק) התקבל: 0.148Ω וזרם תקלה צפוי: 1550A.
במדידת .L.T לפס הארקה (כשמוליך אפס הראשי מחובר לפס אפס ובלוח קיים איפוס תקני) התקבל: 0.073Ω וזרם תקלה צפוי: 3150A.

זרם התקלה הצפוי: 3150A, גדול מערכי הכוונון של ההגנות במבטחים – 2000A ו- 2500A.

האם לאשר את המתקן?

אודה לכם אם תשתפו אותי בדעתכם..

דניאל