יש ברשותי מכשיר לבדיקת לולאת תקלה ושמתי לב שיש הבדל בקריאות בין שהמכשיר נמצא במצב no trip לבדיקה ללא הקפצת הפחת ובין מצב high לבדיקה רגילה .
לדוגמא במצב הראשון היה 2.6 אוהם ובמצב השני היה 0.48 אוהם .
האם ההבדלים בקריאות תקינים ושמא אני עושה משהו לא נכון, אציין שהקריאה הראשונה נעשתה בקומה 4 והראשונה בלובי הבניין בקומת קרקע והמוליך ביניהם הוא 10 ממ”ר.
ברור לי שצריך להיות הבדל אבל זה נראה הבדל גדול מדי .
שלום
1. חייב להיות הבדל בין הקריאה ללא הפסקת מפסק המגן לעומת הבדיקה בזרם גבוה יותר.
הסיבה לכך נובעת בשל הצורך בקיום זרם מינימלי דרך המגע כדי שהמגע יחשב סגור (זרם הרטבה).
זרם הבדיקה שאינו גורם להפסקת מפסק המגן הינו קטן מ-15 מיליאמפר ולכן במרבית המקרים קטן מזרם ההרטבה.
2. רצוי שתבדוק הפרשים בתוצאות המדידה באותה נקודה.
שלום
1. חייב להיות הבדל בין הקריאה ללא הפסקת מפסק המגן לעומת הבדיקה בזרם גבוה יותר.
הסיבה לכך נובעת בשל הצורך בקיום זרם מינימלי דרך המגע כדי שהמגע יחשב סגור (זרם הרטבה).
זרם הבדיקה שאינו גורם להפסקת מפסק המגן הינו קטן מ-15 מיליאמפר ולכן במרבית המקרים קטן מזרם ההרטבה.
2. רצוי שתבדוק הפרשים בתוצאות המדידה באותה נקודה.
היי אלעד
במגעים שבין מתכות נוצרת שכבת תחמוצת (למשל בחיבור בין נעל כבל לפס צבירה)
זרם ההרטבה הינו הזרם המינאלי הנדרש לצורך פריצת שכבה זו
ויצירת מגע גלוואני טוב בין שתי המתכות.
במידה והזרם נמוך מזרם ההרטבה
שכבת התחמוצת יוצרת התנגדות גבוהה במסלול לולאת התקלה
ולכן נמדד ערך גבוה מהערך האמיתי בעת תקלה.
ותודה לאריאל
שלימד בדיוק את הנושא הזה בשעור שעבר בקורס בודקי חשמל סוג 3
היי אלעד
במגעים שבין מתכות נוצרת שכבת תחמוצת (למשל בחיבור בין נעל כבל לפס צבירה)
זרם ההרטבה הינו הזרם המינאלי הנדרש לצורך פריצת שכבה זו
ויצירת מגע גלוואני טוב בין שתי המתכות.
במידה והזרם נמוך מזרם ההרטבה
שכבת התחמוצת יוצרת התנגדות גבוהה במסלול לולאת התקלה
ולכן נמדד ערך גבוה מהערך האמיתי בעת תקלה.
ותודה לאריאל
שלימד בדיוק את הנושא הזה בשעור שעבר בקורס בודקי חשמל סוג 3