התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
תודה על תשובתך אריאל.
הבדיקה במבנה הנ”ל עברה בהצלחה כי נמדדו ערכים תואמים למא”ז 16A במצב
נתון של 2 אלקטרודות תקניות כנדרש.תודה על תשובתך אריאל.
הבדיקה במבנה הנ”ל עברה בהצלחה כי נמדדו ערכים תואמים למא”ז 16A במצב
נתון של 2 אלקטרודות תקניות כנדרש.ליוסי שלום,
ראשית תודה על תשובתך,מסכים איתך בהחלט.
למיטב ידיעתי, המון מבנים ביישוב שלנו עברו בדיקת ח”ח בהצלחה
כאשר הארקת צנרת מים עירונית היא היא הארקה עיקרית.
אבל עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלתי העיקרית:
איך יתכן שצינור מים עירוני, עטוף ככל שיהיה, לא יהיה לו שום מגע
עם האדמה בכל שלב?
מדגיש שוב: מס’ אנשים שעוסקים בתחום, כולל מסגר מנוסה מאוד מהיישוב,
לא ידעו לתת תשובה, אף הביעו תמיהה על המקרה.ליוסי שלום,
ראשית תודה על תשובתך,מסכים איתך בהחלט.
למיטב ידיעתי, המון מבנים ביישוב שלנו עברו בדיקת ח”ח בהצלחה
כאשר הארקת צנרת מים עירונית היא היא הארקה עיקרית.
אבל עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלתי העיקרית:
איך יתכן שצינור מים עירוני, עטוף ככל שיהיה, לא יהיה לו שום מגע
עם האדמה בכל שלב?
מדגיש שוב: מס’ אנשים שעוסקים בתחום, כולל מסגר מנוסה מאוד מהיישוב,
לא ידעו לתת תשובה, אף הביעו תמיהה על המקרה.השקע הזה נקרא בשפת הסוחרים והחשמלאים בשם שקע אירופאי-אמריקאי.
פעם הוא לא היה תקני, כיום הוא תקני בתנאי שבאותה תיבה יהיה שקע ישראלי אחד לפחות.
שעמתי שאולי גם תקנה זאת תבוטל ויהיה אפשר להתקינו גם ללא ישראלי לצידו.
תמיד חשבתי שהאיסור הוא מיותר כי:
בנושא הארקה יש לשקע הזה חיבור ואכן אני מקפיד לחבר אותה לשם.
ובכלל כל תקע דו-פיני שייכנס לשם, הרי הוא יכול להיכנס גם לשקע ישראלי.
אז מהו בדיוק ההבדל?
מכשיר עם תקע דו-פיני מתוכנן שאינו צורך חיבור הארקה.
ואם יחששו מ-מאן דהו שיכין למשל כבל מאריך עם תקע דו-פיני ויכניסו לשקע הזה,
הרי אותו כבל עם התקע הזה ייכנס גם לשקע ישראלי…
לכן לדעתי האיסור היה מיותר מלכתחילה.
