התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
בעיקרון אין הבדל בין זמני הניתוק של פחת 30 מילי ולפי כפולות הזרם.
ישנם פחתים 300 מילי סלקטיביים ובהם יש השהיה עד לניתוק.
לגבי השאלה שנפלה פה באמצע השרשור עם הגנרטור יש שם הרבה דברים שאינני מבין.
איך ניתן להשתמש במחליף דו קטבי וכשיחזור החשמל 2 פאזות יקבלו מחחי והשלישית מהגנרטור, והאפס משותף, ומה עם צרכנים ת”פ?
מה עם הפה”פ בגודל לא תקני?
מה עם האיחוד של פס 0 והארקה?
מה עם ה-2 מוליכים בבורג אחד ב-0 ובהארקה?
מה עם המוליכים המשוחררים בלוח?
מה השימוש בכבלי פנדל?
מה השימוש בכבל ירוק ללא הגנה מכנית?
מה עם ההצמדות של לוח חשמל לבלוני גז שנראים מימין?
ועוד כמה שאלות…
קיימים מכשירים אך הם לא פרקטיים ללוחות ביתיים. הרבה יותר פשוט זה להוסיף עוד פחת ולהעביר אליו מספר מעגלים וכך לגלות את התקלה. ניתן גם לתת למכשירים חשודים פחת נייד 15 מילי
באם המוליכים מרווחים (מרחק בין מוליכים לפחות כקוטר המוליך) מספיק 35 באם הם צמודים צריך 50
מצורפת טבלה של תמחש
לפי הזרם בפועל שהוא האלכסון של חיבור הזרם האקטיבי והזרם הריאקטיבי.
באם אתה יודע את מקדם ההספק אתה מחלק את הזרם אקטיבי במקדם ההספק והתוצאה זה הזרם במעגל (הזרם המדומה)
מערכת סולארית היא יצרן של הספק. באם הייצור שלה גבוה מהצריכה אז המתקן שלכם הוא בעצם יצרן חשמל ולא צרכן.
הפיתרון הוא להתקין את המונים אחרי המערכת הסולארית
המוליכים עם המגנטים מתאימים לבדיקת פחת במיליאמפרים בודדים. אבל יש לשים לב שהם לא מתאימים לבדיקות בזרמים גבוהים או לבדיקות הארקה כי המגנט לא מספיק גדול וחזק ויש ניצוצות והמגע מתפחם (מניסיון אישי)
