התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אני מבין.
אבל מה בכל זאת החשש בירידה בשטח חתך?
אולי זה משום שלכבל הקטן התנגדות יותר גדולה ובכך נוספת התנגדות ללולאת תקלה שלא תאפשר למפסק לפול בעת קצר?
שלום אריאל,
אשמח להבין למה התקנות מאפשרות ירידה בשטח חתך של עד 3 מטר.
אני מדבר על מצב של נניח ירידה בשטח חתך מכבל 25 ממ”ר לכבל 6 ממ”ר במרחק של כ10 מטר. במורד הכבל יש מא”ז 32 אמפר נניח שמגן מפני עומס יתר בקטע הנ”ל, ומפני קצר יש את המפסק שמגן על הקו של ה25 ממ”ר.. אז למה דווקא נבחר 3 מטר? מה החשש?
בוודאי שלא הוצאתי הארקה.
אני מדבר רק כאשר אני בתוך המבנה בתוך תחום ההשפעה.
אז אתה אומר שגם אם העמדה תחושמל זה לא יעבור לפלח שמאחורי העמדה ולכן אין צורך להאריקו.
אבל במקרה של עמוד שעליו יושבת העמדה אז כן נחבר אליו מוליך 10 ממ”ר לפס השוואת פוטנציאלים נכון?
הבנתי.
תודה רבה!
עושה לי סדר.
וכאשר שיטת ההגנה היא TNCS ויש פס השוואת פוטנציאלים במתקן, צריך להאריק את הפלח עליו יושבת העמדה? אציין שיש בידוד מפלסטיק בין העמדה לפלח הברזל.
זאת עבודה רצינית למשוך גיד 10 מהפה”פ לצורך ארקת הפלח…. גם לפעמים קשה לביצוע כי העמדה מכסה את כל הפלח וקשה להכניס לשם גיד הארקה..
אהה אוקיי..
אז אלעד, אם כך החישוב אפשר אפילו יותר מ200 מטר למתוח את הכבל..
כי אם אני פשוט מציב בנוסחא 100 מטר למשל (אמצע דרך) כפול זרם מקסימלי של 80 אמפר? אני מגיע ל9.7 וולט מפל מתח..
סליחה לא ראיתי.
כפי שציינתי מדובר על צרכן אחד ( גדול יחסית) מזגן חד פאזי 3.5 כ”ס.
קשה ויקר להשיג מגען חד פאזי לכן השתמשתי במגען תלת פאזי.
זאת הדרך שאני מכיר ורואה להשתמש בצורה הנכונה ביותר במגען תלת מופעי לצרכן חד מופעי.
אשמח אם זה לא מוגזם לשאול עוד שאלה בנושא של עמדות טעינה.
כאשר המתקן מאופס והחניה נמצאת במרחק הגדול מ5 מטרים מיסודות הבניין (מעבר לתחום ההשפעה) אנו נדרשים לבצע ארקה מקומית.
כאשר אני מכניס אלקטרודה אחת כ3 מטר לאדמה ומבצע בדיקת לולאת תקלה ומקבל תוצאה של קרוב ל200 אום, האם במקרה זה חייב לדעתך לבצע משולש אלקטרודות עם גיד 35 חשוף וכו’ כדי לנסות להגיע לערך תקין או שניתן כבר עכשיו לומר בוודאות שלא נגיע לערך לולאת תקלה תקין ויהיה ניתן לאשר פחת כהגנה בלעדית?
