התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום רב,
1. תוכנת רילוקס ו-agi משמשות את השוק הישראלי בחישוב תאורה מקצועיים.
2. בינינג זה מושג המבטיח שכל הלדים הופקו מאותה פרוסה במוליך למחצה. המשמעות היא שגוון האור יהיה זהה בגוף תאורה, ולא חלק צהוב וחלק לבן וכד’
3. אם אתה מתעניין בנושא, יש קורסים טובים של חישובי תאורה של האגודה הישראלית לתאורה, או התאגדות המהנדסים, חפש ברשת.
בהצלחה
1. המפרט הבין משרדי זה מפרט של משרדי הממשלה השונים. חפש בגוגל ותמצא.
2. אני יודע שיש ל”אוריאל שי” בפ”ת.
בהצלחה
שלום רב,
1. מגע מקדים קיים בפחת בתמונה רק על מגע האפס
2. הפחת הזה הוא מדגם +B, שמיועד גם לתדרים גבוהים (מעל 2khz אם אני זוכר נכון).
3. היה לי פעם מקרה עם מפסק פחת שמגע האפס לא התחבר יחד עם מוליכי המופע, ככול הנראה עקב פגם פנימי, ונגרם נזק רציני. פחת מאיכות ירודה.
בהצלחה
שלום רב,
אם אתה מתקין את העמדה על עמוד מתכתי, תוכל לעשות הארקת יסוד לעמוד, ולהתחבר ליציאה של היסוד (כמו בעמוד תאורה), וכך אין חשש שיגנבו דבר, אולי יגנבו את העמדה…
ואם תרצה לצמצם אפשרות של גניבת העמדה, תתקין פקט הניתן לנעילה בלוח המזין, ללא פאקט ליד העמדה, ובא לציון גואל:).
בהצלחה
שלום רב,
חשוב להבחין בין 2 פרמטרים:
- Fu- מקדם ניצול מתקן התאורה, אשר מתחשב בהחזרת האור מהחלל
- K- מקדם הפחתה, אשר מתחשב בדעיכת מקור האור, וברמת ניקיון החלל (0.8 עבור חלל נקי יחסית, ו-0.6 עבור חלל מזוהם).
- עבור תאורת לד הפרמטרים הרלוונטיים יותר הם התאמה לתקן LM79, ו-LM80 המגדירים סטנדרט עבור מקור אכותי.
- ככלל, חישובי תאורה איכותיים מבצעים באמצעות תוכנה, ולא ידנית…, ויש עוד שלל פרמטרים לא פחות חשובים כגון: תעודת בינינג, נצילוית וכד’
- בהצלחה
שלום אריאל,
1. ה”הקלה” לכבל בצינור כהתקנה סמויה לדעתי חלה רק לגבי עמדות טעינה, ואינה הנחייה גורפת.
לגבי luz
2. עבור מעגלי דוד חשמלי המותקנים בחדרי מדרגות בכל מקרה נדרשת התקנה באמצעות צינור מרירון או תעלת פח סגורה, ללא קשר לגובה ההתקנה, אלא מסיבות של עירוב מעגלים פרטיים בשטח ציבורי.
שלום רב,
1. אם אני זוכר נכון, במפרט הבין משרדי ישנה דרישה לכבל שלם, אבל אם אין מחוייבות למפרט זה, אז אין בעיה בחיבור.
2. אם חוששים מניתוק, ניתן לבצע חיבור באמצעות מופה חסינת אש (יש כאלו).
3. תמיד ניתן להגדיר, בשלב המכרז כמובן, שכבלים חסיני אש למערכות חיוניות יהיו שלמים לכל אורכם, ובכך פותרים את ה”בעיה”.
בהצלחה
שלום אריאל,
לדעתי, במתקן מאופס לא חובה לחבר את העמוד עליו מותקנת העמדה לפה”פ. זה שירות מתכתי זניח.
אודה לתגובתך:)
שלום רב,
ה”שיטה” של מהדקי הארקה ישימים בלוחות פיקוד בהם זרם הקצר נמוך. לא משתמשים במהדקי הארקה בדוג’ שציינת, גם מהסיבות שציינת.
בהצלחה
שלום רב,
בהמשך לתשובתו של אריאל, היית בודק צריכות זרמים בפאזות, אם אכן צריכת הזרם בפאזה זו גבוהה, כנראה עקב מפל מתח. אך אם לא כך, הייתי בודק את איכות החיבורים.
בהצלחה
שלום רב,
1. לא מחברים את פס המגן גם לאדמה במתקנים צפים ניידים אלא קבועים, וגם זה לא חובה. חיבור לאדמה יבטיח התראה גם בקצר לאדמה, למשל אם כבלי ההזנה נפגעו וכד’.
2. במשגוח (לפחות של בנדר) יש 2 חיבורים למקור, וגם 2 חיבורים לפס המגן, להבנתי זה לצורך הבטחת החיבור ואפשרות למשגוח לבצע בדיקה עצמית לשלמות החיבורים.
בהצלחה
