התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
בס”ד
שלום לאריאל ולכל חברי הפורום.
אשמח להסבר על השאלות הבאות:
- האם קיים מגן ברקים סוג 2+3 להתקנה בלוח החשמל שמיועד להגן על מוצרי קצה כמו מנורות לד שאין להם אפשרות למגן בחיבור שקע תקע.
- האם בחיבור לאחר המפסק הראשי אין חשש להקפצת המפסק הראשי בעת פעולת מגן הברק (בעיקר בעייתי לדתיים בשבת)
- האם קיים רכיב להתקנה בלוח החשמל שנותן גם השהייה ויכול להגן על מוצרים עם מנוע/ מזגנים?
- אם לא קיים רכיב עם השהייה ללוח החשמל, האם קיים רכיב עם השהייה להתקנה למזגנים שאין להם תקע
בתודה מראש
יוסף
שלום אריאל ותודה על התשובות!
עדיין חסר לי חלק אחרון בפאזל של תקלה זו:
נניח יש מספר מכשירים שאי אפשר לזהות זליגה ע”י מגר (מקרר מזגן וכד’), לפי מה שהצעת יש להגן על מעגלים אלו ע”י RCBO.
השאלה מה עושים במקרה שסכום הזליגות של סך המכשירים מביא ל30mA ומקפיץ את הפחת הראשי אך לא מקפיץ את RCBO? כלומר לאחר חלוקה לשדות עם פחת אישי למעגלים חשודים אם כבר לא יקפוץ אף רכיב איך אפשר לזהות את המכשירים התקולים?
הפתרון שחשבתי עליו הוא לחבר מפסק פחת של 15mA עם שקע תקע על המכשירים החשודים בזליגות.
אשמח לדעת אם הפתרון הנ”ל טוב והאם יש פתרונות נוספים.
בתודה מראש
יוסף
שלום אריאל ותודה רבה על התשובות.
בדיון אחר על מפסקי פחת כתבת שבמפסקי פחת הבאים: AP-R מתוצרת ABB או SI מתוצרת שניידר אלקטריק או דגם K מתוצרת Siemens, זמני התגובה שלהם הם בערך העליון של זמני התגובה המותרים.
האם ע”י שימוש באחת ממפסקי הפחת הנ”ל ומפסק פחת רגיל אפשר להגיע לסלקטיביות?
בתודה מראש
יוסף
שלום אריאל ותודה רבה על התשובות!
אשמח להסבר על מספר שאלות:
א. כתבת שעל פי רוב לא נדרש לקצר פאזות ואפסים. מתי כן נדרש?
ב. אם אני מבין נכון, אין מניעה לבדוק מגר גם על 1000V. האם כל מכשיר אלקטרוני מתוכנן לעמוד במתח זה (בין המוליכים לגוף המכשיר)? או שכדאי להגביל את הבדיקה עד 500V?
ב. בתקלה שפחת קופץ לפעמים ולא מוצאים בעיית בידוד במגר, ככל הנראה מדובר במכשיר חשמלי שמקצר בזמנים מסוימים (נניח גוף חימום במקרר שנדלק אחת לכמה שעות). הפתרון ששמעתי עליו, לשים פחת עם שקע תקע על מכשיר שחושדים בו ולבדוק אם קופץ. הבעיה שצריך למצוא פחת שיהיה יותר מהיר מהפחת הביתי. אשמח לדעת האם קיים פחת כזה שקופץ יותר מהר.
ג. בהמשך לסעיף הקודם אשמח לשמוע הצעות נוספות לפתרון הבעיה.
בתודה מראש לאריאל ולשאר העונים
תודה רבה על התשובות!
א. אם אני מבין נכון,את התשובה של אריאל, בקיצור פאזות ואפס אין מניעה לבדוק מגר גם על 1000V. האם כל מכשיר אלקטרוני מתוכנן לעמוד במתח זה? או שכדאי להגביל את הבדיקה עד 500V?
ב. בתקלה שפחת קופץ לפעמים ולא מוצאים בעיית בידוד במגר, ככל הנראה מדובר במכשיר חשמלי שמקצר בזמנים מסוימים (נניח גוף חימום במקרר שנדלק אחת לכמה שעות). הפתרון ששמעתי עליו, לשים פחת עם שקע תקע על מכשיר שחושדים בו ולבדוק אם קופץ. הבעיה שצריך למצוא פחת שיהיה יותר מהיר מהפחת הביתי. אשמח לדעת האם קיים פחת כזה שקופץ יותר מהר.
ג. בהמשך לסעיף הקודם אשמח לשמוע הצעות נוספות לפתרון הבעיה.
בתודה מראש לאריאל ולשאר העונים
שלום,
אשמח להסבר למה אין חשש, מדובר בציוד אלקטרוני שמיועד לעמוד במתח של 230V איך אפשר להיות בטוח שב500V לא תהיה פריצת בידוד של אחת המוליכים כלפי הגוף המתכתי?
כוונתי שבבתים הישנים אין מפסק מואר להדלקת תנור חימום במקלחת וגם אין צמוד לדוד.
בכל מקרה התשובה ברורה.
תודה רבה!
שלום אריאל ותודה על התשובה המפורטת.
אשמח לעוד הסבר קטן,
בתשובה הראשונה כתבת שמותר להוציא מוליך הארקה ולא הזכרת שיש צורך באלקטרודה למחסן. לעומת זאת בתשובה השנייה כתבת שבכל מקרה צריך להתקין אלקטרודה למחסן.
האם אפשר “להקל” במחסן צמוד לבית ולא להתקין אלקטרודה?
יש לציין שעבודת הארקה (אלקטרודה חדשה) יקרה ולא רלוונטית למחסן קטן.
מה נחשב לפי החוק כמבנה נפרד? האם מחסן הממוקם צמוד לבית נחשב מבנה נפרד? אם כן אשמח להסבר על ההיגיון העומד מאחורי החוק ומה ההבדל בין גוף תאורה הממוקם על קיר חיצוני (שאין צורך באלקטרודה) לבין גוף תאורה הממוקם מספר ס”מ מהקיר החיצוני בתוך מחסן (שיש צורך באלקטרודה)
בתודה מראש
יוסף
שלום אריאל, תודה רבה על התשובה המהירה!
בהמשך לשאלה:
- האם יש הגבלת מרחק להוצאת מוליך הארקה ממבנה לא מאופס?
- במבנה מאופס, האם למחסן שנמצא במרחק של 5 מטר (תחום השפעת הארקה) מותר להוציא מוליך הארקה?
בתודה מראש
יוסף
שוב תודה,
כתבת שמפסק ההפעלה צריך להיות דו קוטבי, לפי מה שידוע לי גם מהדקים עם חיבור מהיר נחשבים כניתוק דו קוטבי, זה נכון? אפשר להיעזר בהם כפתרון לבעיה הנ”ל?
בנוסף, אשמח להסבר קצר על הרעיון העומד מאחורי חובת הניתוק הכפול. למה צריך לנתק את מוליך האפס? ואם זה בשביל החשש שיהיה עליו מתח בשל תקלה במעלה הקו למה הוחרגו גופי התאורה?
בתודה מראש
יוסף
אריאל, תודה רבה על התשובה!
בהמשך לשאלה, קיימים בשוק מגוון רחב של שעוני שבת לדוד שאין בהם ניתוק כפול.
השאלה היא האם המפסק (עם ניתוק כפול) שנמצא ליד הדוד מספיק לדרישת החוק לניתוק כפול או שצריך גם בתוך הבית מפסק עם ניתוק כפול?
בתודה מראש
שלום אריאל ושוב תודה על התשובות והעזרה.
כתבת שבכל מקרה יש להביא בודק בסוף עבודת הארקה.
האם גם במקרה שבו מתקבל ערך תקני לפי החוק, חובה (לפי החוק) להביא בודק חשמל?
כאשר מדובר בשינוי שיטת ההגנה אני מבין שלא בסמכותו של חשמלאי מוסמך וחובה להביא בודק, אך בביצוע הארקה תקינה בשיטה הקיימת גם?
(הבאת בודק חשמל מקפיצה את המחיר, אני לא רוצה לגרום ללקוח להוציא כסף שהוא חייב)
בתודה מראש
יוסף
שלום אריאל ותודה על התשובה המהירה.
במצב אידאלי הפתרון שהצעת הוא הטוב ביותר. הצעתי כבר לוועד הבית את הפתרון שלך אך מכיוון שחלק מהדירות כבר עשו הארקה פרטית וחלק מהדיירים לא מעוניינים לשלם על הארקה אין אפשרות לאגד את כל הבניין להארקה חדשה לבניין. בנוסף הבניין עומד לפני שיפוץ תמ”א 38 בו קיים חשש סביר לחיתוך של מוליך הארקה בעבודות השיפוץ, כאשר כל דייר יודע איפה עוברת ההארקה שלו יש יותר סבירות שכל דייר ישמור על ההארקה שלו בזמן השיפוץ.
בשורה התחתונה הוחלט על ביצוע הארקות קומתיות.
ידוע לי שהסיכוי לקבל התנגדות של 2.2 אוהם ומטה בהארקה כזו,נמוך ובדר”כ מתקבל ערך יותר גבוה.
יש לי מספר שאלות:
1.האם במצב זה נכון להמליץ על מספק פחת נוסף כדי לקבל שתי הגנות?
2.כאשר מדובר בבניין ישן ובמצב נתון הפתרון הטוב ביותר הוא ריתוך לברזל זיון קומתי האם בודקי חשמל מאשרים בדר”כ הגנה בלעדית ע”י מפסק פחת כשלא מצליחים להגיע לערך רצוי?
3.תקנו אותי אם אני טועה: אין כ”כ משמעות בין התנגדות של 5 אוהם ל700 אוהם כי בשניהם ההגנה היא בלעדית ע”י מפסק הפחת. אם זה לא נכון אז אשמח לדעת איזה התנגדות בהארקה נחשבת להגיונית בבניין ישן.
בתודה מראש
שלום אריאל ותודה על התשובה המהירה.
במצב אידאלי הפתרון שהצעת הוא הטוב ביותר. הצעתי כבר לוועד הבית את הפתרון שלך אך מכיוון שחלק מהדירות כבר עשו הארקה פרטית וחלק מהדיירים לא מעוניינים לשלם על הארקה אין אפשרות לאגד את כל הבניין להארקה חדשה לבניין. בנוסף הבניין עומד לפני שיפוץ תמ”א 38 בו קיים חשש סביר לחיתוך של מוליך הארקה בעבודות השיפוץ, כאשר כל דייר יודע איפה עוברת ההארקה שלו יש יותר סבירות שכל דייר ישמור על ההארקה שלו בזמן השיפוץ.
בשורה התחתונה הוחלט על ביצוע הארקות קומתיות.
ידוע לי שהסיכוי לקבל התנגדות של 2.2 אוהם ומטה בהארקה כזו,נמוך ובדר”כ מתקבל ערך יותר גבוה.
יש לי מספר שאלות:
1.האם במצב זה נכון להמליץ על מספק פחת נוסף כדי לקבל שתי הגנות?
2.כאשר מדובר בבניין ישן ובמצב נתון הפתרון הטוב ביותר הוא ריתוך לברזל זיון קומתי האם בודקי חשמל מאשרים בדר”כ הגנה בלעדית ע”י מפסק פחת כשלא מצליחים להגיע לערך רצוי?
3.תקנו אותי אם אני טועה: אין כ”כ משמעות בין התנגדות של 5 אוהם ל700 אוהם כי בשניהם ההגנה היא בלעדית ע”י מפסק הפחת. אם זה לא נכון אז אשמח לדעת איזה התנגדות בהארקה נחשבת להגיונית בבניין ישן.
בתודה מראש
