התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום אריאל ,
כל גנרטור תלת פאזי בהספק מעל 5kVA חייב ברישום ע”י המנהל .
גנרטור קבוע המיועד לאספקת חשמל למתקן קבוע צריך היתר .
האם רישום הגנרטור והיתר לגנרטור אלה שני דברים נפרדים ?
לדוגמא : גנרטור לבית בהספק של 2KVA לא חייב רישום , אבל חייב היתר ?
כל התקנה של גנרטור בבית פרטי נדרשת לעדכן את חח”י ?
בנוסף כל גנרטור קבוע \ נייד שמיועד לאספקה חלופית יובא לידיעת חח”י , למי מודיעים ? האם הם מגיעים לבדוק את הלוח \ גנרטור ?
בנוסף גנרטור המיועד לעבוד במקביל לחח”י צריך לקבל את אישור של חח”י , האם הם באמת מגיעים לבדוק את הסנכרון \ סדר פאזות\ הלוח\ הגנרטור ?
תודה
שלום אריאל ,
בשרטוט שלך הצבע של מוליך האיפוס בהזנת חח”י הוא צהוב ירוק ,
הוא לא צריך להיות בצבע כחול עם סימון בקצוות של צהוב ירוק ?
תודה
שלום אריאל ,
איך ניתן למדוד עכבת לולאת תקלה למנוע כאשר הוא בעבודה ?
או שהתכוונת לנתק כבלים מהמנוע ולבדוק על הכבלים מבלי שמנוע מחובר .
בנוסף מה ניתן לעשות אם לא ניתן לבדוק לולאת תקלה במקום של סכנה מוגברת לפיצוץ ,
האם ניתן להסתפק בבדיקת רציפות הארקה מחדר החשמל לגוף המנוע ואז לבצע חישוב :
מתח (230) חלקי התנגדות רציפות הארקה ?
תודה
שלום אריאל ,
בהמשך לשאלה לגבי מוליך איפוס.
לפי התקנה הנ”ל :
40. (א) מוליך PEN של רשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים; חיבור זה ייעשה במוליך בעל בידוד בצבע כחול עם סימון, באמצעות שרוול או כיוצא באלה, בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה, וחתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס (N) הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס.
שאלה :
בבית פרטי גודל חיבור 25*3 כבל הזנה 10*5 .
לפס האפסים נכנס גיד 10 אחרי הפחת כמובן ,שטח חתך של מוליך האפס הגדול ביותר היוצא מפס האפסים הוא 2.5 ממ”ר .
לפי התקנה אני יכול להשתמש במוליך איפוס בעל שטח חתך של 2.5 ממר ? לא נשמע הגיוני .
בנוסף האם מוליך האיפוס יכול להיות מוליך גמיש לחיווט בתוך הלוח בין הפה”פ למהדק האפס הראשי ?
תודה רבה מראש
תודה אריאל ,
מה החשש כאשר אין נתיך שמגן על הקוטב השלילי ?
אם אני משווה את זה ללוח ביתי ששם יש ברוב המקרים מאזים שמגנים רק על הפאזה ועל האפס אין הגנה .
האם החשש שאין הגנה על הגיד מפני עומס יתר או קצר בין הקוטב השלילי לאדמה וכתוצאה מכך עלולה להיווצר שריפה ?
שלום אריאל ,
כאשר אני רוצה להחליף מצברים במערכת אל פסק ( המצברים במארז נפרד מהאל פסק עצמו ) מדוע אי אפשר להעביר את האל פסק למצב מעקף תפעולי ( BYPASS פנימי של האל פסק כביכול ) ואז המצברים לא נמצאים בשימוש ואני יכול להוציא נתיכים של המצברים לבצע החלפה ובגמר העבודה להחזיר את האל פסק למצב רגיל .
מדוע אני צריך לעבור למעקף לתחזוקה ולהוציא משימוש לגמרי את האל פסק ?
בנוסף , בהגנה על המצברים האם צריך נתיכים גם לקוטב החיובי וגם לקוטב השלילי או שמספיק נתיך רק על אחד הקטבים ובשני סכין , והאם הנתיכים צריכים להתאים לזרם ישר ?
מצ”ב תמונות. .
תודה רבה מראש.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
אריאל לא הבנתי את כוונתך שאתה אומר שבמקום לבצע טבעת היקפית ( גיד 35 ) מסביב לכל עמוד ניתן לתקוע אלקטרודה בצמוד לכל עמוד קיים וזה שווה ערך לביצוע השוואת פוטנציאל ?
תודה
TT לא יהיה אפשרי כי לולאת התקלה לא מספיקה .
למה לא לבחור בשיטת TNS ? מוליך הארקה בין שני פסי השוואה במבנים ?
ובכך זרם התקלה חוזר רק דרך מוליך הארקה .
אפשרי ליישם TNCS במבנה החדש ? זה לא יוצר איפוס כפול ?
ו ב TNCS זרמי עבודה ותקלה יעברו בין שני המבנים דבר לא רצוי .
אשמח להבין את השיקולים .
תודה.
שלום אריאל,
אתה מתכוון שניתן לבחור ב – 2 אופציות להשוואת פוטנצייאלים :
- הוספת גיד חשוף 35 מסביב לכל עמוד
- לתקוע אלקטרודה הארקה בכל עמוד מסוג מוט בעומק של מינימום 3 מטר .
האם הבנתי נכון ?
ובמקרה שעמוד התאורה לא קבור באדמה , האם נדרש להתקין מערך אלקטרודות מסביבו ( הארקת יסוד ) וביניהן גיד 35 ( להשוואת פוטנצייאלים ) ?
תודה.
תודה אריאל ,
לגבי הכבלים \ צינור שרשורי האם חייב לעבור מעל לכל צנרת של ” שירות אחר” כמו של מים \ דלק ?
!
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
