התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
תודה על התשובה,
כלומר עם כרגע השנאי מועמס 30KW ומקדם ההספק 0.289 (לפי הנתונים מחברת החשמל)
לפי החישוב הנ”ל נדרש להוסיף קבל 86KVAR .
לא קבל גדול מידי בהתחשב בשנאי שכמעט לא מועמס ????
למישהו יש ניסיון עם מצב דומה ??????
אז למה בפרקים הנ”ל מצויין המושג “מפסק ראשי ” ולא “מבטח” ?
מפסק ראשי – מפסק המיועד למיתוג מתקן חשמל ארעי בשלמותו, על פניו הכוונה למנתק בעומס.
מתקנות החשמל אני מבין שניתן להגן ע”י מפסק מגן כמפסק ראשי , זה אומר הגנה בפני המקרים 1 ו 2 שציינת
ולא המקרה בסעיף 3 , איפה יש איזכור בתקנות לסעיף 3(הגנה בפני זרם קצר\יתר)??
תודה על המענה המהיר,
אני מתכנן מתקן בגודל 100000 מ”ר , הקווים בין לוחות החשמל הראשיים למשניים לפעמים מגיעים לאורך של 300-400 מטר עם כבילה מאסיבית (של כבלים 240 מאלומיניום), מפל המתח על הקווים הנ”ל יכול להגיע כבר ל7-8 וולט , כלומר (שזה כבר 66 אחוז ממפל המתח המותר , מפל מתח תלת פאזי 12 וולט) המעגלים הסופיים שיחוברו ללוחות המשניים חייבים להיות קצרים מאוד או שאצטרך לעלות בחתך הכבלים , הדרישה הנ”ל (3%) לא ברורה לי במקרים כאלה, ומאלצת אותי לעלות בכל החתכים של המעגלים הסופיים וקווי ההזנה בין הלוחות הראשיים למשניים , דבר שמייקר מאוד את העבודה.
הייתי מצפה שבמקרים כאלה יאפשרו מפל מתח של פלוס מינו 10% מהדקי השנאי בצד המתח הנמוך ועד לנקודה כלשהי במתקן.
חג שמח.
1. כאשר ג”ת הם עם נורות לד מעמיסים את המא”ז בזרם עבודה של 25-30% מזרם העבודה של המא”ז , כלומר מא”ז של 10A תעמיס בזרם עבודה של 2.5-3A לכל היותר.
2. המגען עבור חיבור ג”ת לד יהיה מסוג AC1(צרכן אוהמי) וזרם נומינלי שווה ערך לזרם המא”ז המגן עליו.
תודה רבה על התגובות .
אבל רק אם אפשר לחדד ככלל , האם במתקן המוגן בשיטת הגנה בפני חשמול TT ׁ(הארקת הגנה) צריך שכל הגופים המתכתיים החייבים בהגנה בפני חשמול ימצאו בתחום ההשפעה של האלקטרודה??? ואם כן האם יש איזכור לזה בחוק החשמל??
שלום רב ,
לא ניתן לחבר את עכבת השנאי ואת עכבת הכבל , עכבת השנאי הנתונה היא מספר מרוכב המוצג כגודל וזווית( למרות שהמספר שווה בקירוב להיגב של השנאי) , לא ניתן לחבר עם עכבת הקו צריך להמיר את עכבת השנאי למספר ממשי ומדומה (מתמטיקה של חיבור מספרים מרוכבים) , נתונים אופייניים של שנאי 1250KVA עם מתח קצר של 5.5% הם :
R=1.814m
x=7.16m
z=7.39m
שלום רב!
הספק המנוע הנתונים הם ביציאה , כלומר בחישוב ההספק המדומה בכניסת המנוע צריך לקחת מקדמים
של 0.8 (עבור נצילות – 0.8 , קוסינוס פי – 0.8) בהעדר נתונים מדויקים, כלומר הספק המנוע בכניסה הוא 15625KVA.
האם בהתחשב בנתונים הנ”ל ולפי ההנחיות של אריאל הנ”ל הספק הגנרטור לא צריך להיות 47KVA?
המא”ז תקני , משתמשים בעיקר להזנת מכונות חשמל שזרם ההתנעה גבוה.
צריך רק לוודא שזרם הקצר המינימלי גבוה מin*10 (התחום המגנטי)
כבל n2xy
בידוד – פוליאתילן מוצלב XLPE
מילוי – PVC
מעטה חיצוני – PVC
מתח עבודה 0.6/1KV
טמפרטורת עבודה מקסימלית (מעלות)- 90
היי.
אציין ראשית שאני עובד במשרד תכנון .
במשרד תוכננו מספר פרויקטים של רבי קומות , את חלקם אני תכננתי וחלקם בוצעו ועברו טסט של חברת חשמל בהצלחה.
ההנחיות שאני מכיר הם זהות למה שציינת.
לוח משאבות ספרינקלרים מוזן משני מקורות:
- לוח חירום ראשי לפני מערכת ההחלפה – כלומר שדה בלתי חיוני (חח”י).
- לוח חלוקה גנרטור .
אציין ששני הלוחות הנ”ל נפרדים ויש לוודא מרחק נאות או אמצעי הגנה מתאים כדי שלא תוכל להתפתח קצר חשמלי בין הלוחות.
בוועדת הפירושים רשום:
“לוח מתקן חירום הניזון ישירות מהגנרטור יהיה לוח חירום משני,ויוזן גם מהלוח הראשי(או מלוח חירום ראשי).במקרה זה,המפסק המחלף יהיה בלוח החירום המשני. לוח חירום משני צריך לעמוד בנדרש בתקנות החשמל (מתקן חשמלי ציבורי בבניין רב-קומות) לגבי לוח חירום.”
מציטוט זה אני מבין שלוח משאבות ספרינקלרים הוא לוח חירום משני , מפסק המחלף בלוח החירום המשני ,והוא אכן מוזן גם מגנרטור וגם מלוח החירום הראשי .
