pahom18

אריאל שלום 

בחיבור מחברת חשמל נדרשתי להתחבר לרשת 33KV . מאחר ואין בידי שנאי 33/1  בחוסר ברירה אני נדרש לבצעה “המרה כפולה” .  כלומר שני שנאים בטור : הורדה  33/0.4  ולאחר מכן העלאה 0.4/1  KV.  (כמובן שאני מודע להפסדים ושקיעת המתח בעומס המתקבלת )

האם ניתן לחבר ישירות בין השנאים ללא לוח/מפסק  מבחינת החוק, בהנחה שהכבלים מספיקים בכדי להעביר את כל ההספק ומאד קצרים (כ- 2 מטרים) וההגנה מצד מ”ג היא כמו לשנאי 1000KVA (הקטן יותר)??

השנאים נמצאים בתוך מכולה. שנאי שמן. 

הספק השנאים דומה (1250 KVA ו 1000KVA ) 

** גילוי נאות:  בעבר אחת החברות הגדולות לחשמל עשתה את זה, אך מנעו מבודק חח”י לראות את החיבור הנ”ל.  כנראה לא היה מאשר))) השאלה אם מבחינת החוק יש בעיה ? 

בתודה 

פבל 

שלום לכולם
היום הגיעו תשובה רשמית מהועדה – אין הפתעות (הפגנתי חוסר ידע מקצועי מינימלי – למרות שבד”כ אני בסדר, אבל באמת מסיבה שלא ברורה לי דיברתי שטויות )

אז לאלה שיבואו :

1) מ”ג : ממסר הגנה SEPAM 42 -> נתן דף כיולים של חח”י וביקש למלא אותו עבור מתקן 22KV בעל 2 שנאים 1250 הנמצאים בתוך מבנה בעל הארקת יסוד.(זווית 86+- , השהיות וכ”ד)
*
ב) מה זרם תקלה צפוי .
ג) מה ערך לולאת התקלה אופייני במקרה זה ?

2) ש: מתי פועל ממסר פחת מבחינה מתמטית
ת: כאשר נק’ האפס זזה (על פי קינן )

ש: נתון שני מתקנים, בכל אחד יש פחת חד פאזי המגן על הצרכן. בצרכן יש קצר לגוף.
מתקן א: מחובר לרשת גם צרכן תלת פאזי
מתקן ב: מחובר לרשת גם מספר צרכנים חד פאזיים
באיזה מקרה הפחת קופץ מהר/בטוח יותר?

ת: במתקן בעל צרכנים חד פאזיים מאחר וזורם זרם באפס (קינן )

3) נתון שני שנאים DYN11 עם מגשר פתוח
מודדים מתחים בין הפאזות :
T1:L1 T2:L1 =230V
T1:L2 T2:L2 =230V
T1:L3 T2:L3 =460V

ש: מה יכולה להיות הסיבה ?
ת: שיכול פאזות במתח הגבוה .

ש: צייר והסבר דיאגרמה ווקטורית.
ש: האם החלפת פאזות במתח נמוך תעזור?
ת: לא
ש:איזה שנאי צריך לחבר/להחליף בכדי שע”י החלפת פאזות במתח נמוך לא יהיה הפרש מתחים.

פבל

אריאל שלום!
בוועדות חוזרת השאלה לגבי ערכי התנגדות בידוד של כבל מ”ג (22KV למשל) וערכי בידוד תקינים להם יש לצפות. (משום מה תשובה של 1Mohm+ 1Mohm -> לכל 1kv לא מתקבלת ) . לפי מיטב הבנתי באתר של MEGGER חישוב זה הוא למתקנים של שנות ה-70 . ואילו מתקנים חדשים, הערך צ”ל להיות מעל 100 Mohm .
האם נכון ? האם זאת התשובה שחברי הוועדה מצפים ? (אם לאו אז איזו? )

בתודה מראש
פבל

אדוארד שלום
השאלה כבר נשאלה כאן בפורום ותוכל למצוא אותה תחת הכותרת : “התנגדות חשמלית מסה לאלקטרודה 5 אום”
תשובתו של אריאל היתה :
” הדרישה ל-5 אום של התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה מופיעה בחוק החשמל בתקנות הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול. ערך זה נדרש מהארקת שיטה במתקני חשמל המוגנים בשיטת TT, ומהארקת הגנה במתקני חשמל. המקור של המספר 5 אום הוא עדין ממערכות החשמל הבריטיות (כזכור לך בתקופת יסוד מערכות החשמל שלטו הבריטים במדינה) וערך זה עדין נדרש לפי התקנים הבריטיים ו-ANSI/IEEE 142.
אין לשכוח כי ההארקה אינה הגנה רק בפני חשמול אלא גם מאפשרת קליטת ברקים והעברתם לאדמה, השוואת פוטנציאלים לאדמה ונקודת יחוס לציוד אלקטרוני. לפיכך יש צורך להגדיר ערך מרבי.”

פבל

שלום לכולם
אני סבור כי ניתן לאשר את המתקן בתנאים מסוימים ואריאל יתקן אותי אם אני טועה. תחילה אציין כי לא קיימת שיטת הגנה TT כפי שציין קובי בשאלתו כאשר הוא מצטט את שאלת אנשי הועדה. TT זוהי שיטת הארקה(אני מניח שכולם יודעים מה היא) ! בשום פנים איננה שיטת הגנה! ופה קבור הכלב. המתקן מאורק בשיטת TT ואילו התנגדות אלקטרודה לאדמה הינה 25 אוהם . החוק לא יכול לדרוש התנגדות של 5 אוהם או 20 אוהם לגבי שיטת הארקה מאחר ומדובר בתנאי שטח שאינם תלויים במתכנן או חשמלאי ולפעמים גם לא בכמות האלקטרודות. מה שכן, החוק דורש את ההתנגדיות הללו כאשר משתמשים בשיטת הגנה של “הארקת הגנה” ! אם נבחר בשיטת הגנה : “פחת כהגנה בלעדית ” האומרת כי הארקה חייבת להיות בעלת התנגדות כזו שיוכל להתפתח זרם של 10ΔI כלומר במיקרה שלנו:
זרם קצר מירבי I=230/25
ΔImax = I/10
אם יש לאותו מפסק של 250 אמפר ממסר זליגה לאדמה המכוון ל – 0.5A למשל והגנה מגנטית ל 750A. הייתי מאשר את המתקן!! (נכון רצוי לבדוק מה הסיבה לכך שלולאת התקלה קטנה). אריאל אתה הייתה מאשר ?
פבל

עד כמה שידוע לי ה-3% נובעה מאמות המידה של חח”י שמחוייבית לשמור על רמות מתח 10%+/- מהמתח הנומינאלי. חח”י מתכננת את המתקנים כדי לשמור 7% +/- (למעשה 5% ) ואילו בקצה הקו אם שומרים על 3% אז קפיצות המתח לא יעלו על 10% . כאשר מדובר בשנאי פרטי, רצוי כמובן לתכנן למפלי מתח מינימאליים (עד 3% ) אך מאחר ובשנאי פרטי אתה אחראי על רשת החלוקה ומפלי המתח (כי ברשת 22KV מפלי המתח זניחים – במיוחד אחרי השנאי) אפשר לתכנן מפלי מתח לפי הציוד אותו אתה מזין. אם הציוד לא רגיש למפלי מתח של עד 10% ניתן לתכנן גם ל10% מפל מתח.

פבל

אריאל האם נכון ?

אריאל סגל אומר:

mosheb70 אומר:

שלום אריאל. ידוע לנו ציבור החשמלאים כי נהוג לשמור על אחידות הציוד בלוחות חשמל. האם מבחינה חוקית אנו מחוייבים לכך?? הכוונה לדגמי מא”זים וכו’..

משה שלום
על פי חוק החשמל אין חובה להשתמש בלוחות חשמל בציוד מאותו יצרן . אולם עלי לסייג את דברי במספר סייגים:
1. אין אפשרות לבדוק או לקיים סלקטיביות בין מפסקים מתוצרת יצרנים שונים מאחר ואין כלים להשוות בין תגובתם.
2. בלוחות חשמל העונים לתקו 1419 נדרש יצרן הלוח לבנות לוחות שעברו בדיקת שיטה עם ציוד של היצרן אותו אישר יצרן המקור במעבדות בין לאומיות ועימו בלבד!!!. לפיכך אין מקום לשימוש בציוד מיצרנים שונים באותו לוח חשמל.
3. אין מניעה להשתמש בציוד מתוצרת יצרנים שונים בלוחות חשמל שונים אולם יש לקחת בחשבון את נושא הסלקטיביות.

אריאל שלום
בסעיף 2 לתשובתך התיחסתה לתקן 1419 בו יצרן הלוח מחויב להשתמש בציוד אחיד שעבר בדיקת שיטה. האם לאחר שהלוח הותקן, וחשמלאי נדרש לבצעה הוספת מפסק (או מפסקים בין אם של אותו יצרן או יצרנים שונים) מבטל את עמידת הלוח בתקן 1419 ? האם זה אומר, שכל פעם שצריך להוסיף מא”ז יש צורך לשנע את הלוח למפעל לוחות ?!

בכבוד רב
פבל קפלון

רומאו שלום

אנסה לעזור לך בחלק מהתשובות (אם אני לא מדויק מקווה שאריאל יתקן אותי)
1) שיתות להגבלת זרם הקצר הינן:
a) מפסק מגביל זרם קצר (עובד על עיקרון ניתוק מהיר מה שלא מאפשר לזרם קצר גדול להתפתח)
b) “הוספת התנגות בטור” – כלומר כבל ארוך או מפסק עם התנגדות מגעים גדולה
c) בחירת שנאי הזנה בעל Uk% גבוהה
d) הוספת רכיב השראי בטור (כדוגמת שנאי מבדל ) – לרוב בתחנות טרפו עבור יציאות להגנות או לוח שרות.
e) הקטנת מתח נומינאלי ( מ- 690V ל- 400V למשל)

2) בבחירת מפסק יש להתייחס לכל הפרמטרים של זרם מתח והכבל המחובר!

3) לא אמורה להיות סתירה בין טבלאות לחישוב בעזרת נוסחאות . חשוב להבין למה מתייחסת הטבלה ואיזה הנחות עבודה היא לוקחת בחשבון.

4) מפסק אוויר בד”כ משמש למפסק ראשי במתקן או אחד מהמפסקים הראשיים במתקן(תלוי בגודל המתקן ). לרב אין מתפקידו להגביל את זרם הקצר אלא לעמוד בו לאורך זמן (1-3 שניות ) ובכך לאפשר למפסקים במורד הזרם להגיב. היתרון הוא ביכולתו לעמוד בזרמי קצר בלי להתפרק ובכך גם לאפשר סלקטיביות.

5) התנגדות זהה במפסקים גדולים יותר היתה גורמת ל:
a) מפל מתח על המפסק לפי V=I*R
b) חימום יתר של המפסק לפי P=I^2R.

6) מאחר והנתיך הוא רכיב חד פעמי השימוש בו לא נח כמו במפסק אוטומטי.
כמו כן לנתיכים יש גם חסרונות (נושא בפני עצמן). מאחר ולא כל העולם סובב סביב זרמי קצר של 100KA יש להשתמש בנתיכים רק במקומות שבאת צריך אותם.

פבל